מאגר סיפורי מורשת

סבא אלי (אליעזר ישעיהו) נולד  בטבעון, בשנת  1950.

בן בכור להוריו משה וחסידה. אחריו נולדו אחיותיו  עפרה ואורי, ואחיו יוני. הוא גדל בטבעון עד גיל חמש ואח"כ ברחובות.

סבא משה (אבא של סבא) היה פרופסור חוקר בפקולטה לחקלאות בתחום גד"ש, וסבתא חסידה הייתה מורה לעברית, באולפן עולים. כיום הוא גר במעלה אדומים.

בהמשך, כאשר התגייס לצה"ל, סבא שירת כחייל קרבי ביחידת תותחני נ"מ, והגיע לאחר מכן לקצונה, פיקד בסדיר על פלגת נ"מ ובמילואים התקדם עד לתפקיד סגן מפקד גדוד נ"מ.

בתקופת מלחמת יום כיפור, התחתן סבא עם סבתא מיכל לבית רוזנבלום, אותה הכיר מילדות בזכות קשר בין המשפחות, שראשיתו בשכנות בין סבא משה לסבא עמוס – אביה של סבתא מיכל – כאשר היו ילדים בחיפה, אבל זה נושא לסיפור אחר.

סבא אלי וסבתא מיכל הם ממקימי מעלה אדומים והיו חלק מגרעין של חמש עשרה משפחות שהתיישב לראשונה בחבל ארץ זה. היישוב הזמני נמצא במקום שקרוי כיום 'גבעת המייסדים'. לימים, בנו סבא וסבתא את ביתם בעיר מעלה אדומים שהלכה והתפתחה במהירות.

סבא למד כימיה באוניברסיטה, והקים מפעל המתמחה בתחום הכימיה של מזון, בדגש על הפקת תוספי מזון ותוספי תזונה מחומרים טבעיים. המפעל הוקם במישור אדומים והיה המפעל הראשון שהוקם באזור התעשייה של העיר מעלה אדומים.

סבא אלי וסבא שלו, דוד בסיור במפעל החדש שהוקם במישור אדומים

בתמונה למעלה רואים את סבא שלי, סבא אלי ואת סבא שלו, הרב דוד וולפרט, שבא לסייר במפעל החדש שהקים נכדו. גם סבא שלו הקים מפעל קטן לייצור סבון בחצר ביתו לאחר עלייתו ארצה: "מעשה אבות- סימן לבנים"

סבא אוהב ללמוד גמרא ומחשבת ישראל וטיולים למיטיבי לכת  ברחבי הארץ. כמו-כן, הוא מתנדב בעזרה למשפחות בהתנהלות כלכלית במסגרת "פעמונים" ובליווי קשישים בודדים.

לסבא וסבתא נולדו חמישה ילדים-ארבע בנות ואבא שלי. הבת הגדולה, רוני, השניה נעה, שלישי נולד אבא שלי, יזהר, אחריו נולדה סמדר, ואראלה החמישית.

סבא עדיין עובד כיועץ בתחום הכימיה של מזון, וכיזם של פרוייקט חדשני.

שלא כמו ילדים אחרים עמם גדל, זכה סבא אלי, שהסבים והסבתות שלו, היו מעורבים באופן משמעותי בחייו כילד. הוא התארח אצלם, יצא איתם לבלות, חגג עמם חגים, ספג מתפיסתם היהודית-המודרנית, וכפי שנראה בהמשך אפילו הפך את סבו יצחק (אלכס). לשותף פעיל בעבודה שהגיש כתלמיד – ממש כמו שאני משתף אותו בעבודה שאני כותב עכשיו.

עבודה בגיאוגרפיה

סבא אלי מספר:

"זו עבודה שעשיתי בכיתה י' כבגרות בגיאוגרפיה, על נושא: "העיר חיפה". בחרתי בנושא זה כי מאוד אהבתי את החופשים בעיר חיפה בבית סבא וסבתא שלי, סבא אלכסנדר וסבתא טרודה פינטוס. הם עלו לארץ מגרמניה. סיבה נוספת לבחירתי בחיפה הייתה, כי סבא אלכסנדר היה ארכיטקט במחלקת מהנדס העיר, ועזר לי להשיג חומר מעניין ומיוחד. (לפני שהיה אינטרנט היה קשה להשיג חומר לעבודה כזו). העבודה כתובה כולה בכתב יד כולל איורים ומפות ששרטטתי, ומונה 65 עמודים. בתמונה רואים את התוכניות שסבא שלי תכנן בשכונת קריית חיים. בתור מתכנן הוא היה צריך לתכנן את מסלולי ההליכה של מי שמיועד לגור בשכונה, והם מסומנים במפה".

מפת שכונת קריית חיים ששרטט סבא אלכס

סבא שלי בחר לספר על סבא שלו  מצד אמא-הרב דוד וולפרט.

סבא דוד נולד למשפחת רבנים ידועה ביבאו שבלטביה. בצעירותו למד בישיבה של החפץ חיים והיה קשור אליו מאוד.

הוא עלה ארצה בשנת 1935 יחד עם כל המשפחה כולל אביו, הרב חיים וולפרט בסרטיפיקט שהבריטים נתנו להם.  וזאת על פי בקשת הרב קוק זצ"ל שהיה הרב הראשי לישראל באותה תקופה. סבא הראה לי מכתבים מקוריים שסבא שלו קיבל מהרב קוק, החפץ חיים וגדולי ישראל אחרים מאותה תקופה.

על פי דרכו של החפץ חיים, סבא דוד הקפיד לא להתפרנס מרבנות, על כן הקים מפעל קטן מאוד, בחצר ביתו לייצור סבונים וחומרי ניקוי.

סבא אלי בילדותו, אהב לבוא לבקר ולעבוד במפעל של סבא שלו, וכשגדל למד כימיה והקים מפעל משלו.

מכתב תשובה מהרב קוק, בו הוא מברך את הרב וולפרט על החלטתו לעלות לארץ מלטביה

במכתב זה מביע הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק את הערכתו הרבה לרב וולפרט, ואת המלצתו החמה למינויו לרב קהילה.

מכתב מסבא אלי לנכדו, שקד, ערב פסח תשפ"א

שקד היקר,

עם בוא חג הפסח, אני כותב לך  ברכה מיוחדת.

למה דווקא לך מכל נכדי? ולמה דווקא לפסח הקרוב?

כי השנה אתה ואני עוסקים יחד בקשר הרב דורי בינך לביני ובין שנינו לדורות הקודמים במשפחתנו. ודאי שמת לב שבחפצים, בתמונות ובסיפורים שהעברתי לך שמתי דגש על הקשר שלי עם הסבים שלי. הסיבה- והגדת לבנך! לחבר אותך לא רק לסיפור האישי שלי אלא גם לעובדה שהמשמעות העמוקה של הקשר בינינו היא שאנו חלק משרשרת דורות משפחתית! עסקנו יחד רק בארבעת הדורות שמעליך, כי הזמן מוגבל, והמידע המפורט פחות זמין, ככל שהולכים אחורה בשרשרת הדורות.

גם המעט שעשינו יחד מספיק כדי לחוות את העובדה שאתה ואני חוליות באותה שרשרת! ושהשרשרת נמשכת! קל להבין שלו יכולנו לבדוק אחורה עוד ועוד בשרשרת הדורות, היינו מוצאים שם, את אבי אבות אבותינו שנגאל ממצרים וצעד במדבר בדרכו לארץ. יחד עימו הלכו שאר בני ישראל של הדור ההוא. השרשרת המשפחתית שלנו היא רק שרשרת אחת, ענף אחד מבין אלפי ענפים של אלפי משפחות. מה המשותף לכל הענפים הללו?- היותם חלק מהעם היהודי! השרשרת המשפחתית שלנו, היא בעצם חלק משרשרת הדורות של העם המיוחד שלנו- העם היהודי.

והקשר הזה והזיכרון ההיסטורי שלנו כעם נשמר בזכות ה"והגדת לבנך" שאנו מקיימים בליל הסדר! מה שעבר אלי מאבות אבותי אני מעביר אליך ואתה תעביר לילדיך ולנכדיך! זה מהות הציווי "והגדת לבנך" וזה הדבר המבטיח את המשך קיומנו!מאחל לך, להורים ולאחים חג פסח שמח!

סבא אלי.

הזוית האישית

שקד: היה מרגש לראיין את סבא אלי. פעם ראשונה ששמעתי שסבא של סבא שלי, סבא דוד וולפרט, היה רב. היה נחמד להיפגש עם סבא אלי, ולשמוע ממנו סיפורים. לסיכום, התהליך של כתיבת העבודה היה משמעותי מאד.