מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור של מזל חבני

יום החשיפה של הקשר רב דורי
יום החינה של מזל חבני
על עצמי

שמי מזל חבני נולדתי בשנת 1953. בבית חולים פורייה שבטבריה. הייתי בת אחרי 5 בנים. לא קראו לי על שם מישהו מהמשפחה שלי, אלא על זה שהייתי ברת מזל. שם המשפחה שלי הוא מקורי, השם משפחה שלי לפני שהתחתנתי הוא היה קרני.

לפני החתונה גרתי ביבנה עד גיל 22. התחתנתי בשנת 1975 לנחמן חבני. החתונה שלנו התקיימה באולמי הדרום ברחובות. גרנו בנס ציונה, בשכונת יד אליעזר במשך 5 שנים ונולדו לנו 2 בנות עינת וענבל. עם השנים עברנו לשכונת רמת בן צבי במשך 12 שנים ונולדו לנו עוד 2 בנות ובן עדי, מעיין ומתנאל. לאחר מכן עברנו לרחוב תל אביב ואנחנו גרים שם עד היום.

עבדתי בדואר ישראל במשך 41 שנה, ופרשתי לפנסיה בגיל פרישה.

אבא אהרון קרני נולד בעיר הבירה של תימן צנעא בשנת 1906. אמא מרים מנצור נולדה בעיר הבירה של תימן צנעא בשנת 1920. לאחר נישואים שניים של אבי הוא התחתן עם אמי בתימן ושם נולד בן אחד. הורי ואחי עלו לארץ בשנת 1949 ושם הגיעו לראש העין במעברה וישנו באוהלים תקופה קצרה מאוד. אחר-כך עברו לגור בדירה בכפר שמאי (מושב באזור הצפון ליד צפת) שם נולדתי במשך 4 שנים. משם עברו לגור לכפר יבנה בזכות האחיין של אבי קיבלנו בית ערבי גדול ומרווח.

חגים במשפחה:

ראש השנה:

החג השביעי בשנה לפי התורה.

בראש השנה אנו נוהגים לשחוט כבש להכין מאכלים כגון: ראש של כבש, מאכלי מסורת. מרק תמני. קציצות. סלטים מיוחדים לכבוד החג ומאכלים של כל העדות כי יש לנו בבית חתנים מכל העדות: קנדי, אמריקאי, מצרי וההמשך יגיע. אבל מבשלים לכל העדות לפי בקשתם.

סוכות:

מוצאי כיפור מתחילים לבנות כל המשפחה את הסוכה.

קישוטים יפים לסוכה, ומדי שנה בשנה אנו מוסיפים קישוטים ואני מעצבת את הסוכה ואני מזמינה אורחים (אושפיזין) משתדלת לפי רשימת האושפיזין (אברהם, יצחק, ויעקב.) חג זה מגבש את המשפחה ואורחים נוספים מדי יום. אני אוהבת בחג את העל-האש, מוזיקה, רעש, ריקודים, ואוכלים בכיף.

פסח:

לפני חג הפסח עובדים כל כך קשה בניקיונות הבית המסורת שלנו בחג הפסח הוא גיבוש משפחתי כולם ביחד האוכל האהוב עלינו בחג הפסח זה המרק התימני עם החליבה והפתות זה הוא הסמליות בחג. קריאת ההגדה בשפה התמנית ובחג הזה אנו נוהגים לנסוע עלייה לרגל לירושלים בדרך ככל בשלושת הרגלים לברכת הכוהנים. ובסוף הארוחה אנחנו מחפשים את אפיקומן הילדים ומי שמוצא מקבל פרס מסבא וסבתא ולסיום מסיימים את קריאת ההגדה. חלוקת פרסים והפתעות לכולם.

תחביבים ומנהגי ילדות:

תחביבים:

לרקוד, ספורט- עד היום.

מנהגי ילדות:

אהבתי להכין מאכלים: מרק תימני, קובנה.

הלכתי לחוגים: ספורט, אומנות, שירה (זמרה).

הייתי משחקת במשחקים: עגלה ובובה, כדור, קלאס, גומי, 7 אבנים, מחניים.

תפקידים ומקומות עבודה:

בפעם הראשונה עבדתי במשרד תקשורת, בשנת 1974 ששינה את שמו לדואר ישראל, עבדתי שם כי המליצו לי חברים, נהניתי מאוד לעבוד שם, במהלך עבודתי שם  יצאתי ללימודים באוניברסיטה במשך עבודתי בהשתלמויות במשך 41 שנה, המקצוע עדיין מלווה אותי, עכשיו אני עובדת בחברת קדישא.

לימודים:

הייתי בגן לא דתי, שנה אחת, אין לי זיכרונות מהגן.

למדתי בבית ספר אביר יעקב, יש לי זיכרונות מהחברות (אחרי כיתה ו' עשו הפרדה) לבית ספר בית רוחמה לבנות, ועברתי לתיכון דתי מקצועי  ביבנה, בכיתה יא' הייתה תאונת דרכים קטלנית בשנת 71' מנהל התיכון ו-3 מורות נהרגו קיבלנו את הבשורה המרה והיה לנו מאוד קשה ללימוד במשך תקופה ארוכה, ואחרי מותם שינו את שם התיכון לבית ספר "שאולי". בדיעבד במהלך השנים במסגרת התנדבותי בהרבה מקומות לקחתי על עצמי את הנושא העיקרי התנדבות בבית העלמין שזה נושא מאוד רגיש. כיום אני עדיין עובדת בחברת קדישא שבנס ציונה.

הזוית האישית

מילון

כפר שמאי
מושב באזור הצפון ליד צפת

ציטוטים

”ההתנדבות היא כל חיי“

הקשר הרב דורי