מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאון טרובמן. נולדתי בשנת 1953 במולדובה. בילדותי אהבתי לעבוד בגן ביתנו. היו לנו שם עצי -פרי, והיו לנו בגינה הרבה ירקות. אהבתי לעזור לאבא בעבודת הגינה. בכל יום בבוקר הסתכלתי על השינויים בגינה, וזה עניין אותי מאוד. הייתי תלמיד טוב בבית הספר. שיעור שפה עניין אותי מאוד. כתבתי בבית הספר הרבה שירים. ואני זוכר שבעיר הייתה תחרות שירים, ואני זכיתי במקום הראשון בתחרות. הייתי משורר, כתבתי הרבה שירים בחיים שלי וחלקם אפילו פורסמו בעיתונים.

בצבא שירתתי בתחום קרבי, והשתתפתי במלחמות מסוכנות. שני הדברים שנשארו בזכרוני הרבה שנים מהצבא, זה פיצוץ במפעל בעיר מינסק ושריפה ליד מוסקבה. אחרי שסיימתי את השרות בצבא, למדתי באוניברסיטה ארבע שנים, וסיימתי תואר שני בהנדסת טקסטיל. לאחר האוניברסיטה עבדתי במפעל לייצור בגדים. במהלך השנים התחתנתי ונולדו לי שני ילדים, בת ובן. מהיום שהם נולדו אהבתי אותם מאוד, כי הילדים זה הדבר הכי יקר לי בחיים. אהבתי לשחק איתם ולטייל איתם, ולעזור להם בכל מיני דברים. הילדים שלי היו תלמידים טובים בבית הספר. לאחר שהם סיימו את בית הספר, הבן שלי סיים את הלימודים באוניברסיטה בתואר שני במשפטים, הבת סיימה תואר שני בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

העלייה שלנו למדינת ישראל, הייתה בשנת 1991. כשהגענו לארץ, הלכתי לאולפן, ולמדתי שם עברית. לאחר מכן הלכתי לקורס בו למדתי על מוצרי חשמל, לאחר שסיימתי את הקורס ,עבדתי בתיקון מוצרי חשמל. לאחר שפרשתי מהעבודה יצאתי לפנסיה, וטיילתי באוסטריה, גרמניה, צרפת, ספרד, לונדון ואמסטרדם.

חפץ משמעותי לי: שעון rolex משוויץ שיוצר בשנת 1970. השעון נקנה לסבא רבא שלי ליום הולדתו. כאשר נפטר, אמו של סבי נתנה לו אותו במתנה. זהו הזכרון שלו מאביו.

הזוית האישית

לביא: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבא לאון. למדתי דברים מעניינים על לאון וגם על עצמי, והחלק המועדף עליי בתוכנית, היה החלק של הסיפור כי כך למדתי יותר על לאון ועל מה שהוא עבר בחייו.

סבא לאון: היה לי מעניין מאוד. תודה רבה על פגישות שכאלה. כל פגישה הייתה מעניינת יותר מהקודמת, ואני ממש נזכרתי בכל מה שעברתי בחיים שלי, והיה מאוד מרגש.