מאגר סיפורי מורשת

סיפור האהבה של סבתא

אות הגבורה של אחי ישראל

"פנים רבות לאהבה: אהבת אם או אב לילדיהם וישנה גם אהבה לתחביבים כמו קריאת ספרים, שמיעת מוסיקה, משחקי מחשב ואהבה לרקוד. אבל אני רוצה לשתף אותך באהבה אחת גדולה וזו אהבתי לארץ שלנו הארץ שבה אנו חיים ארץ ישראל…."

שלום שמי חניתה נולדתי ב1938 ואני גרה ברחובות יש לי שני ילדים וארבעה נכדים

ובחרתי לספר לנכדי אביב את הסיפור הזה, בעברי הייתי מנהלת מחלקת החינוך לכל בתי הספר ברחובות.

הכל התחיל בשנת 1948 בחיפה בבית שלנו,כל המשפחה שלי והשכנים היינו צמודים לרדיו ושמענו בהתרגשות גדולה על הכרזת קום המדינה על ידי האומות המאוחדות (או"ם). הייתי אז רק בת 10 ואני זוכרת את השמחה והתרגשות של כולנו רצנו לרחוב והצטרפנו למעגלים של ריקוד ההורה. לאחר מכן פרצה מלחמת העצמאות שבה גם ישתתף אחי הגדול ישראל, במצבע "דני" כיבוש העיר לוד היה חובש, בשלב מסיום בתום הלחימה התקדם לעברם מכונית משוריינת שזרקה מתוכה רימוני יד כל הקבוצה קפצה לתעלה בצדי הכביש ורימון אחד נכנס פנימה וישראל תפס את הרימון וזרק החוצה וכך איבד את כף ידו והציל את כל חבריו שהיו בתעלה, על פעולה זו זכה לאות הגבורה.

לחמנו מעטים נגד רבים וצלחנו, יש לנו סוף סוף מדינה משלנו  ואנו גאים בה ובעיקר אוהבים אותה, אפילו ברגעים שאיננו מסכימים לכל מה שהתרחש בה, אהבה שאינה תלויה  בדבר וזו אהבתי הגדולה.

הזוית האישית

צעיר- אני מרגיש החוויה הזאת חיזקה את הקשר שלנו עוד יותר ולמדתי על העבר שלך ואני רוצה לאחל רק טוב לסבתא שלי אני אוהב אותך כל כך. את מלמדת אותי כל פעם מחדש להעריך את הדברים אני רוצה להודות לך על החוויה המדהימה הזאת תודה ועוד פעם אוהב אותך מאוווווווווווווד

סבתא- למדתי שאהבתי לנכד שלי חזקה מתמיד גיליתי שהנכד שלי רגיש במיוחד שהבנה שלו לערכי הזולת מהעבר גדולה, אני רוצה לאחל לך שתצליח תמיד להיות בחברת אנשים שאני אוהב שכל מה שתבחר לעשות תיהיה דרך סוגה ושושנים.