מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מאלכסנדריה שבמצרים לילדות בישראל

מפגש אחד לפני האחרון (הקשר הרב דורי)
לואיז עם משפחתה
ילדות

קוראים לי לואיזה, אני נולדתי במצריים בעיר אלכסנדריה, בשנת 1948. גורשנו ממצריים בשנת 1949 ועלינו לארץ ושם היה גם בעלי לעתיד לא התראינו בספינה אך כשהיכרנו גילנו שהיינו על אותה ספינה. כשעלינו לארץ (כל המשפחה הורי, אחותי הגדולה אני והתאומה שלי) וגרנו במעברה בבאר יעקוב באוהל. בשנת 1951 אני ואחותי התאומה חלינו ואושפזנו בבית החולים.

הורי – אני ואחותי

תמונה 1

אחותי נעלמה מבית החולים

ביום שהשתחררנו הסתבר שאחותי לא הייתה במיטתה ואבי שאל היכן היא ונאמר לו כי היא נפטרה בלילה וסרבו להראות את גופתה לכן, מאז אבי חי כל השנים בהרגשה שאחותי נמסרה לאימוץ ואי אפשר להתעמת עם הרשויות כי הם הוציאו תעודת פטירה. הורי נפטרו בהרגשה שאחותי נמסרה לאימוץ (כמו ילדי תימן) לאחר שנתיים עברנו לדירה שלושה חדרים ונולדו לנו עוד 2  אחיות.

גדלנו בבאר יעקוב, ילדות יפה, שמחה, מאוחדת עם הרבה אהבה. המשפחה התפרנסה בזכות המכולת של אבי ולא סבלנו ממחסור שבאותה תקופה חילקו תלושי אוכל לפי מספר הנפשות. למדתי בבית הספר היסודי בבאר יעקוב שבו כל בוקר קיבלנו שוקו או חלב עם פרוסת לחם אחיד עם ריבה, בצהריים היינו אוכלים בחדר האוכל של בית הספר.

כל שישי-שבת היינו מבקרים בבית הכנסת ובעיקר זכורים לי יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה כל יום שישי ושבת היה קידוש בביתי עם משפחתי. ביום שישי אימי הכינה דגים, חלות ומרקים ותוספות שונות, ביתי היה דונם וחצי של אדמה שבו היינו מגדלים פירות, ירקות, לול, ושובך יונים, בגינתי היו עצי פרי כגון, תאנה, שזיפים, משמשים, תפוזים ועוד. בשבתות בקיץ, כשהייתי נערה אני ואחיותי היינו נוסעות במשאיות לים בבת ים להתרחץ וחוזרות לארוחת צהריים בבית.

למדתי בערב בתיכון עירוני ד' בתל אביב ובבוקר עבדתי במפעל לנייר כשסיימתי את לימודי התיכון פרצה מלחמת ששת הימים ובבית החולים "שמואל הרופא" בבאר יעקוב שכבו הרבה פצועים ישראלים שבוים סורים, מצרים וירדנים פצועים, חיפשו מתנדבים בבית החולים ואני התנדבתי, לאחר המלחמה החלטתי להמשיך בעבודה זו ולמדתי בבית ספר לאחיות וזה הפך להיות המקצוע שלי.

התחתנתי וילדתי שלוש בנות שהתחתנו והביאו תשעה נכדים.

כיום אני חייה בתל אביב, בגמלאות מתעסקת באומנות, פיסול וגילוף בעץ וכמו כן, עוזרת לנכדי היקרים.

הזוית האישית

לואיז: החוויה החזירה אותי לילדותי שהייתה מאושרת ועם אהבה.

מילון

אנא בחאבק
אוהבת אותך

ציטוטים

”בריאות, שפע הצלחה וברכה“

הקשר הרב דורי