מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור הישראלי של סבא רבא זאב שי

הנין היקר שלי עידו ואני
אני בנערותי
בין לילה הגיעו משפחות וכל משפחה הקימה לה צריף (בית) וכך קמה לה שכונה חדשה שלימים נקראה קריית יוסף ובאותם ימים הייתה ידועה כשכונת חאפ (הכוונה לחטוף)

השנים הראשונות

נולדתי ב- 11.1.1930, גדלתי בבית דתי ומסורתי עם עוד שני אחים בוגרים מימני. עלינו לארץ בשנת 1932 בעקבות סבא שלי (אבא של אבא שלי). זו הייתה תקופה של המנדט הבריטי ומאחר שההורים היו דתיים גרנו בהתחלה ליד סבא שלי בשכונת מונטפיורי שהייתה ליד תל אביב. כשהגענו לארץ הייתי בן שנה וחצי, למדתי בגן ילדים (רגיל) ובהמשך למדתי ב "חיידר" שהיה מוסד לימודי שלמעשה קיים עד היום.

תמונה 1

המשפחה

האחים שלי היו גדולים ממני, בילדותי למעשה לא היה לי קשר רב עם האחים שלי.

אבא שלי במקצועו שען, סבא אלכסנדר עבד בתיקון שעונים בחנות קטנה ביפו ברחוב בוסטרוס (שהיום ניקרא רחוב יפת).

בשנת 1936 פרצו המאורעות בארץ וסבא אלכסנדר בקושי הצליח להימלט על חייו מהערבים הפורעים.

לאימא שלי קראו הלנה (כינוי הניה) והיא הייתה עובדת בית.

הבית היה בית דתי מסורתי. לסבא אלכסנדר היה קול ערב והיה בעל תפילה בבית כנסת (חזן). בכל ליל שבת ליד שולחן השבת שרנו זמירות שבת עם סבא אלכסנדר.

תמונה 2

הקמת שכונת חאפ (לחטוף)

כאמור גרנו בשכונת מונטפיורי (שליד תל אביב). בין שכונת מונטפיורי והשכונה הקרובה אליה שהיא שכונת בורוכוב היו פרדסים. בשנת 1934 הוחלט על ידי המוסדות הלאומיים לעבות את הישוב היהודי ולכן יעצו המוסדות בקריאה ליהודים לבוא ולהתיישב (להתנחל) בשטחים בין שכונת מונטפיורי לבין שכונת בורוכוב (אני הייתי אז ילד קטן בן 4).

בין לילה הגיעו משפחות וכל משפחה הקימה לה צריף (בית) וכך קמה לה שכונה חדשה שלימים נקראה קריית יוסף ובאותם ימים הייתה ידועה כשכונת חאפ (הכוונה לחטוף). בשכונה זו גדלתי ולמדתי עד מלחמת העצמאות (1948) שבה התגייסתי. השכונה התקיימה עד תחילת שנות ה-50 כאשר אז היא נבלעה בתוך העיר גבעתיים.

הלימודים שלי

התחלתי ללמוד ב"ישיבה" בשנת 1941 (בגיל 12) ברחוב יהודה הלוי בתל אביב מול בית המשפט ומול גן החיות (של הדוד יהושע).

הישיבה הייתה במרחק של כשלושה קילומטרים משכונת פלורנטין (היום זה שכונה של אמנים שחקנים ועוד). בשנת 1942, במהלך יום הלימודים, שמענו רעש גדול, רצנו לראות מה קרה. מאוחר יותר הסתבר, שנרצח אברהם שטרן (הידוע בשם יאיר שטרן) מי שהיה ראש ארגון הלח"י (לוחמי חרות ישראל) על ידי הקצין הבריטי מורטון.

למדתי בישיבה עד גיל 16 ואז עזבתי את הלימודים. לא הייתי התלמיד הכי טוב וגם לא רציתי ללמוד ולכן שלחו אותי ללמוד מקצוע. עבדתי כשוליה במכונאות רכב עד מלחמת העצמאות. לא סיימתי את מבחני הבגרות אבל למדתי באמצעים אחרים או בדרכים אחרות עד שהצלחתי להגיע לרמת 12 שנות לימוד. במשך השנים למדתי דברים אחרים בקורסים שונים. בין היתר למדתי בעצמי מכוחותיי אנגלית, גרמנית, היסטוריה של ארץ ישראל, גיאוגרפיה, נצרות ואסלאם.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים לא גויסתי לצה"ל. באותה תקופה, עבדתי בחברת האוטובוסים דן. אחד הדברים שהחברה עשתה למען המאמץ המלחמתי, היה הסבת אוטובוסים לאמבולנסים. אני הייתי הנהג של אחד האמבולנסים האלה. נשלחתי לגולן לתאג"ד של החטיבה שנלחמה שם, עד שצה"ל כבש בחזרה את ה"עיניים של המדינה" – מוצב החרמון.

הקמת המשפחה הפרטית שלי

בשנת 1947 הכרתי את יפה, אז ילדה בת 16 ואני בן 17. הכרנו בבריכה ברמת גן. בשנת 1949 התחתנו ונולדו לנו 4 ילדים: אריק, עמיחי (סבא של עידו), עופר ואסתר.

תמונה 3

ברבות השנים הילדים גדלו והתחתנו ובסך הכל נולדו לנו 10 נכדים והיום אני סבא רבא גאה ל- 10 נינים, כאשר עידו הוא הנין השני במספר.

תמונה 4
החתונה של עמיחי (הבן השני של סבא רבא זאב ואבא של אימא שלי)
תמונה 5
החתונה של יעל (אימא של עידו והנכדה השנייה של סבא רבא זאב)
תמונה 6
הברית של עידו (הנין השני של סבא רבא זאב)

 

קישור לסיפור בפורמט PDF:זאב שי ועידו קליין

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

חיידר
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').

אברהם שטרן "יאיר"
אברהם שטרן היה מייסד ומפקדו של ארגון המחתרת לח"י. שטרן היה הוגה דעות ומשורר וסטודנט מצטיין במדעי הרוח באוניברסיטה העברית. כשחזר מלימודי ההמשך בחו"ל הוא הצטרף ללחימה לעצמאות ישראל, במיוחד לאור הפרעות שעשו הערבים ביהודי ארץ ישראל.

לח"י
לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”למדתי בעצמי מכוחותיי אנגלית, גרמנית, היסטוריה של ארץ ישראל, גיאוגרפיה, נצרות ואסלאם.“

הקשר הרב דורי