מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר מלכה, נולדתי בישראל , בביה"ח העמק בעפולה, בשנת 1951.

גדלתי באוהל, שהוקם מול הדואר בעפולה בתקופת הצנע. את ילדותי העברתי בצריף בפרבר העיר, ליד בי"ס ניר העמק, שנקרא אז "משק פועלות". משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. במסגרת משקי הפועלות הוכשרו נשים צעירות, בדרך כלל עולות חדשות ורווקות, לעבודה חקלאית ולניהול משק חקלאי עצמאי לפרנסתן ביישובים החקלאיים החדשים: קיבוצים ומושבים. מנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל אשר רכשו השכלה אקדמית באגרונומיה באירופה, בהן חנה מייזל, רחל ינאית וחנה צ'יזיק, הקימו והשתתפו בהקמתן של משקי הפועלות בארץ. משק הפועלות הייתה אחת הדרכים של החלוצות להשתלב במעגל היצירה החקלאית ולא להידחק לתפקידיה המסורתיים של האישה – דהינו בישול, כביסה וטיפול בילדים. לעזרתן של החלוצות בא המצב הכלכלי של מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני שחנה בארץ ישראל נזקק לתוצרת חקלאית טרייה והחלוצות היו מסוגלות לספק תוצרת זו על ידי עבודה משותפת בגינות ירק. עדה מימון תיארה את המאבק של הפועלת העברית כמאבק בשלושה מישורים בו זמנית – יכולתה של הפועלת לעבוד בעבודה יצרנית ולהתקיים מתגמולי ופרי עבודתה, התארגנות לשם עזרה הדדית, הכשרה חקלאית לשם עבודה בשדה והעבודה בשדה עצמה. כל אלו לשם השוויון החברתי. ויקיפדיה

מבית אמא אני זוכרת את סבתי, שעל שמה אני קרויה, מבשלת מרק מלוחייה מעלים ירוקים, שהייתה מרסקת וחותכת אותם עם סכין מאכלת. מאמי אני זוכרת בורקס תפו"א ותרד, מוסקה שזה חצילים עם בשר טחון, יפראח שזה עלי גפן ממולאים באורז, וטורולו שזה ירקות מבושלים עם במיה.

בילדותי, למדתי בית ספר יסודי "יזרעאל" בעפולה שהיה מאוד מרוחק מביתי.

בשנת 1963 עברנו לגור בבניין בגבעת המורה.

גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים.

ההר נקרא "גבעת המורה", ולא "הר המורה", כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל. ויקיפדיה

למדתי בבית ספר "רמות" , והמשכתי ללמוד בתיכון בעפולה.

לא חגגתי בת מצווה, זה לא היה כל כך נהוג בימינו. אני זוכרת שציינו את יום ההולדת ולכבוד בת המצווה שלי, אכלנו ארוחת צהריים חגיגית.

את סבא יאיר פגשתי כשכנה- בשנת 1963, גרנו באותו הבלוק בגבעת המורה. החברות שלנו החלה בזמן השירות הצבאי. בצבא הייתי חיילת בחיל הקשר, ועברתי קורס טלפניות. בשנת 1972 התחתנו באולם שהיה מעל "מגן דוד אדום".

סבתא שלי היא אישה מצחיקה ואני מאוד אוהבת אותה, יש לה ארבעה ילדים, אחד מהם הוא חלל צה"ל ויש לה שבעה נכדים, היא עבדה כאחות והיא עדיין מתגוררת בעפולה.

הזווית האישית

הלה – המשימה נתנה לי אפשרות לשוחח עם סבתא, ולשמוע ממנה על הילדות שלה, ועל הבית שבו היא גדלה. נהניתי מזה מאוד, ואני חושבת שזה מאוד חשוב לקשר שלנו. אני מאחלת לסבתא שלי עד 120, שהיא תמשיך להיות בריאה ומאושרת.