מאגר סיפורי מורשת

היכרות עם סבתא אסתר וסיפור העליה:

"נולדתי בתוניס בשנת 1944 בעיר גבש למשפחה בת תשע נפשות .

אני הילדה השלישית במשפחה . היינו משפחה מוערכת ומכובדת בתוניס, בזכות סבא שלי ז"ל.

"הנעליים הכי טובות בעולם"

בילדותי סבא שלי היה אדם מאוד מוערך בקהילה, גם בקרב היהודים, וגם בקרב הערבים, סבא היה סנדלר והיה תופר לכולם  נעליים. אמרו עליו שהנעליים שהוא מכין, הן הנעליים הכי טובות בעולם.  אני זוכרת שבשלב מסוים, הוא עבר אירוע מוחי, וחצי גופו היה משותק, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך לתפור נעליים.

מסע העליה לארץ

רצינו לעלות לארץ ישראל, אך באותו הזמן לא נתנו ליהודים לצאת מתוניס, ולעלות לארץ. הדרך היחידה לעליה, הייתה דרך הברחת משפחות בצורה לא חוקית, בסתר. מכיוון שסבא שלי היה משותק, הוא לא היה יכול לעמוד במסע כזה . עלינו  לארץ בשנת 1952 כשהייתי בת ארבע עשרה, סבא נשאר בתוניס לבד לאורך כל התקופה. בתחילה עלינו  לארץ, אני ואחיי אבא ואמא, והגענו לצפת.

אבא שלי והדוד שלי עשו כמיטב יכולתם, להילחם בכדי שסבא  יוכל לעלות לארץ. לאחר מאבק ממושך, אישרו לסבא לעלות, וסבא הגיע לצפת והתגורר עמנו כעשר שנים, הוא נפטר בגיל  שבעים.

לקחתי מסבא שלי את החריצות והאחריות. היה לו כישרון בידיים ותקשורת טובה עם הסובבים אותו.

ילדותי בצפת הייתה מאוד קשה, חיינו בעוני קשה מאוד . עזרתי לאמא שלי בעבודות הבית, ועם הילדים הקטנים . למדתי מעט מאוד זמן בבית הספר. במהלך חיי לימדתי את עצמי לקרוא ולכתוב לבד. היו לי חיים לא קלים, והילדות אבדה לי.

איך פגשתי את סבא,  ופרטים נוספים על המשפחה: 

אחי הגדול יונה ז"ל עבד עם סבא אליהו, וכך נפגשתי איתו בשכונה, הכרנו אחת את השני, ואז החלטנו להתחתן ולהקים משפחה בצפת. התחתנו בשנת 1967. כל השנים גרנו בצפת בשכונת כנען.

יש לנו שישה ילדים ברוך השם שיהיו בריאים 1.מיכאל  2.אורלי  3.סימה 4.טלי  5.חיה כרמית  6.מאיר (אבא של שירה). תודה לאל  יש לנו בסה"כ עשרים ושמונה נכדים ונכדות, וברוך השם זכינו לנינים".

הזווית האישית

שירה: אני חושבת שהקשר הרב דורי, זו תוכנית שמחברת מאוד, ומעשירה את הידע על המשפחה. למדתי הרבה דברים חדשים בתוכנית הזאת. למדתי על העבר של המשפחה שלי, שלא הייתי יודעת כלל, אם לא הייתי שואלת את סבתא שלי עליהם, ומקדישה לזה זמן.

סבתא אסתר: אני חושבת שזה חשוב מאוד, שהנכדה שלי תדע את מה שעברנו, עד שהגענו לכאן. זו גאווה גדולה בשבילי, ומרגש אותי מאוד לספר לה את כל הפרטים האלה, שיעברו מדור לדור וכך הם לא ישכחו.