מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעיר יאסי ברומניה בשנת 1946. בשנת 1947 כל משפחתי יצאה לכיוון גבול הונגריה כדי שמשם תוכל להמשיך לארץ ישראל. כשהיינו בגבול רומניה-הונגריה שהינו כמה ימים במרתף כדי שהמארגנים, שמעבירים אותנו את הגבול, יוכלו להתכונן. בערב שבו היינו צריכים לעלות ההורים שלי התנגדו שאני אקבל חומר שירדים אותי והם החליטו שהם חוזרים בחזרה לרומניה. מאז ועד 1961 המתנו לאישור רשמי, אך כל משפחתי הייתה בארץ כבר משנת 1948 – הם עברו את גבול הונגריה-רומניה והמשיכו לאוסטריה, שם חיכו להם אנשים מהסוכנות היהודית ודאגו להם. הם היו כחצי שנה באוסטריה (וינה) ומשם עלו בשייט לכיוון ארץ ישראל. כשהגיעו היו במחנה מעבר עתלית ומשם עברו לחיפה.

בשנת 1961 עליתי ארצה. הגענו דרך בולגריה לטורקיה ברכבת, ומטורקיה בטיסה לישראל. קיבלנו דירה בעיר טבריה. באותה שנה הייתה עלייה מאוד גדולה של יהודי רומניה ויהודי מרוקו.

היה לי קשה מאוד להסתגל לשפה ולעיר טבריה. לפני שעלינו אימי חלתה. אני הייתי  צריכה לדאוג לאבא שלי ולאחי הקטן שצעיר ממני בשלוש שנים, לכן לא יכולתי ללכת לבית ספר וכל הנטל היה עלי. כל  הזמן ההורים שלי דיברו על לעלות לארץ, אבל זה לא התאפשר, אלא רק לאחר שהשתפר מצבה של אימי. בארץ נרשמתי יחד עם עוד בני גילי לחינוך בקיבוץ כדי ללמוד את השפה ולהמשיך את הלימודים, אבל לצערי לא יכולתי להמשיך בגלל שלא היה מקום ונאלצתי לחפש עבודה וללמוד בערב עברית באופן פרטי. כעבור שנתיים היכרתי את מי שהיה בעלי ואבי ילדי, ובגיל 19 התחתנתי ועברתי מטבריה לחיפה.

לאחר ארבע שנים הייתי אמא לשלושה בנים.

ושוב כל הנטל נפל עליי. הילדים גדלו ובגרו. בגיל שלושים וחמש בעלי נפטר, לאחר שהיה מאושפז במשך כמה חודשים, וזה שבועיים לפני בר המצווה של בני הצעיר. היה מאוד קשה גם לי ולילדים במיוחד. הם היו צעירים ובעלי היה חסר לכולם במשפחה. אחרי שנתיים עברנו דירה מחיפה לקריית ביאליק, כי באותו בית היו כל הזמן זיכרונות של בעלי.

הבן הבכור למד כבר שנתיים קודם לכן בפנימיה הצבאית לקציני ים בעכו, בני האמצעי למד בפנימיה הימית במכמורת ובני הצעיר למד בבית הספר הריאלי בית בירם. כל הילדים שלי בחטיבת הביניים למדו בריאלי. לגדל שלושה בנים לבד זה לא פשוט, גם בתקופת הצבא והלימודים ולדאוג שיבנו להם חיים. כולם התחתנו, כולם הצליחו. יש לי תשעה נכדים מהממים. לפני עשרים ותשע שנה הכרתי את בן זוגי אהרון, שגם הוא אלמן עם שלושה ילדים, ואנחנו מסתדרים מצוין, שתי המשפחות בקשר טוב, כיף לנו ביחד, ואפילו עכשיו הוא בא איתי לקשר הרב דורי.

הזוית האישית

סילבי מספרת לנכדה על חייה רצופי הקשיים עד לימים אלו, שבהם יש הרבה נחת ושמחה.

סרטון לסיכום התכנית, מאי 2018: