מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה סרוסי, נולדתי בפרס בשנת 1945 ועליתי לארץ בהיותי בת 3 עם אבי צדוק ואחי הגדול רחמים. אחותי שרה כבר הייתה בארץ והיא עזרה לנו מאוד בשנים הראשונות בארץ, אחותי היא העולם כולו בשבילי. לאחר העליה אחי נשלח לקיבוץ ואבי ואני גרנו במעברה, המצב שם לא היה טוב במיוחד והחיים היו קשים.

הייתי שנה בגן ולאחר מכן למדתי בבית הספר היסודי בית יעקב. באותו זמן השכנים הציעו לאבי להתחתן מכיוון שהיה עיוור ולא יכל לטפל בנו אבי התחתן פעם שניה ונולד לי אח קטן בשם שלום. שלום ואני בקשר טוב מאוד אתן עד היום והוא מאוד חשוב לי.

לאחר מכן עברנו לגור בשכונת קרית משה ברחובות. שם בגיל 13 פגשתי את בעלי ניסים שהיה באותו זמן בן 16, אהבנו אחד את השנייה מאוד ולאחר זמן מה החלטנו להתחתן. אמרתי זאת לאחי והוא דיבר עם אבי . אבי הסכים, אבל הרבנות לא אישרה להתחתן מכיוון שהיינו צעירים מידי. בעזרת קצת כסף מאבי הרבנות אישרה לנו להתחתן וכשהייתי בת 16 התחתנו.

 ביום חתונתנו

בעלי ואני גרנו יחד בקריית משה ונולד לנו הבן הבכור יעקב, לאחר כשנה וחצי נולדה גם הבת הגדולה שלי קלי.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. בעלי יצא  למלחמה ואני והילדים הלכנו לחמותי והתחבאנו בשוחות, חמותי עזרה לנו מאוד ואני מודה לה על זה עד היום. בתום המלחמה חזרנו לביתנו ובעלי עבד בעבודות מזדמנות כדי לפרנס אותנו, המצב היה קשה. לאחר זמן מה נולדה לי בתי השלישית חווה ובזמן הזה המצב השתפר, הילדים למדו בבית ספר ויצמן והיינו מאושרים!

עברנו לגור בשכונת אושיות. חצי שנה לאחר מכן חגגנן לבננו הבכור בר מצווה בלתי נשכחת, חגגנו  בכותל עם המשפחה, החברים, והשכנים ואחר כך נסענו ליער ועשינו שם סעודה, כולם היו שמחים וכולם זוכרים את האירוע הזה. זה היה מדהים ומרגש. חצי שנה אחר כך חגגנו לבתי קלי בת מצווה.

כעבור כמה זמן החלטתי לחפש עבודה, נערה צעירה הציעה לי לקחת קורס משפחתונים ופתחתי משפחתון ל-5 ילדים בבית, העבודה הייתה מאתגרת, היו ילדי מצוקה עם משפחות לא פשוטות. לאחד הילדים היה אבא נרקומן. למרות הקשיים אהבתי את העבודה עם הילדים מאוד, הם היו ממש משפחה בשבילי וגידלתי אותם כאילו היו שלי באמת. עבדתי במשפחתון במשך 35 שנה.

בזמן שעבדתי במשפחתון נולדו לי תאומים, לירז ולירן, וגידלתי אותם ביחד עם המשפחתון. בעלי פתח חנות נעליים וחיינו חיים לתפארת.

לפני 5 שנים בעלי ואני חגגנו חמישים שנות נישואין. חגגו לנו באולם עם המשפחה, החברים, והשכנים והיה כיף גדול והפתעה לא רגילה.

זה סיפור חיי.

הזוית האישית

רבקה: היה לי כיף מאוד לעבוד עם מירי לא האמנתי שאני אגיע למעמד כזה ואכתוב את סיפור חיי. כתיבת הסיפור הייתה קשה ומרגשת. הרגשתי כאילו אני חווה את חיי מחדש.

מירי: היה לי כיף מאוד לעבוד עם רבקה. היא אישה מדהימה ואני שמחה מאוד שזכיתי לפגוש אותה ולכתוב את הסיפור שלה. נהניתי מאוד לשמוע על החיים בעבר.