מאגר סיפורי מורשת

שמי רועי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מראיין את סבתא שלי הדסה קריספין, אימא של אימא.

סבתא הדסה נולדה בירושלים, בבית החולים הדסה הר הצופים בתאריך 21.09.1944 (היא כיום בת 78).

כשסבתא הייתה בת שנה, אימא שלה נפטרה: בארץ פרצה מגיפת השחפת ואימא שלה חלתה במחלה ונפטרה. כך יצא שסבתא שלי לא הכירה את אימא שלה. סבתא גרה בשכונת שייח' באדר (גבעת רם), שם גרו הרבה כורדים. מיד כשסבתא נפטרה, היא נשלחה לבית יתומים, שם גדלה בשנים הראשונות שלה. היא לא זוכרת דבר מתקופה זו. אבא שלה התחתן עם שימחה (אשתו השנייה) והיא גידלה את סבתא שלי והייתה בשבילה כאימא.

סבא וסבתא של סבתא שלי עלו מסוריה. בדרך לישראל הם עברו דרך כורדיסטן והגיעו לארץ ישראל. אבא של אימא עלה איתם כשהיה בן 8. הם גדלו תשעה ילדים בחדר אחד. המשחקים שנהגו לשחק באותו הזמן היו חמש אבנים, חבל, אלמבוליק, היו משחקי כדור, עקפה. החברות של סבתא שלי בילדותה היו רבקה, רוחמה וריסקה. חברתה הטובה רבקה נפטרה לפני הרבה זמן.

סבתא לא שירתה בצבא. מבלינות עיסוקים, סבתא שלי הייתה עקרת בית, לאחר מכן היא הלכה לטפל בילדים ותקופה ארוכה עבדה ב"שקם", שם הייתה סגנית מנהלת מחלקה.

איך סבתא וסבא הכירו

סבא וסבתא הכירו באוטובוס. סבתא ישבה באוטובוס והם התחילו לשוחח, הם דיברו וסבא אמר לה: "אני ואת צריכים להיפגש". הם נפגשו וסבא הזמין את סבתא לקפה "נאוה" המיתולוגי בירושלים. הוא הזמין לה גלידה ענקית בצלחת, וופל בלגי, מלא גלידה והמון קצפת. סבא שלי היה יושב איתה והיה שותה בירות.

לפני החתונה הם יצאו יחד במשך שנה שלמה והתחתנו, כאמור, כעבור שנה. סבתא ילדה את דודה איריס, שהיא הבכורה במשפחה. הלידה של סבתא שלי הייתה לידה קשה מאוד וארכה כשלושה ימים. סבתא מספרת על איריס (דודה שלי) שהיא הייתה ילדה "פרח, בובה", שהיא ממש התרגשה. עוד סבתא שלי אומרת שהיא ישנה, אכלה, ישנה, אכלה – זה שלב בו היא תינוקת.. אבל היא (איריס) הייתה תינוקת מהממת. איריס דיברה יחסית בגיל מאוד מאוד צעיר וסבתא אומרת שהיא לא הפסיקה לדבר (כמעט כמוני…).

סבתא עם דודה איריס כפעוטה 

סבתא שלי התרגשה מאוד כשנולד לה הנכד ראשון. היא הייתה סבתא כבר בגיל ארבעים כשבני (הנכד הבכור) נולד. הוא היה פג, הוא נולד בשבוע 36 במשקל 1.800 ק"ג. היום הוא בן 37, אב לשלושה ילדים: ליאל, מאור אורון.

סבתא גם מאוד התרגשה מחגיגות הבר מצווה של מוטי (ז"ל) ובועז (הדודים שלי).

היום של סבתא

סבתא אוהבת לעשות קניות, אוהבת לטייל, אוהבת ללכת עם חברות, יחד הן יושבות ומדברות. סבתא מבשלת לסבא שלי כל יום כל יום. סבתא גם עוזרת למשפחה: כשאימא טסה, סבתא באה אלינו להיות איתנו ואנחנו מעבירים איתה את הזמן – זה הדבר הכי חשוב לנו כרגע, כי כל עוד הם איתנו אז אנחנו מנסים להעביר איתם את הזמן כמה שיותר.

הזוית האישית

רועי הנכד המתעד: זו הייתה חוויה נהדרת להכיר את סבתא יותר לעומק להכיר את סיפור חייה, להבין למה היא כל כך מיוחדת, כי סיפור חייה היה מיוחד. סבתא יקרה, אני הכי אוהב אותך בעולם.

רועי הנכד המתעד