המצעד לכבוד 20 שנה להקמת מדינת ישראל
דודאית פורת, או בשם החיבה שלה "דודה". נקראה כך על שם סבה דוד. בהתחלה רצו לקרוא לה דוידה אך בסוף הוחלט על דודאית. היא נולדה בחיפה בתאריך 28.11.1949 להורים ניצולי שואה וגדלה בשכונת אחוזה בכרמל. יש לה אחות בכורה.
כשהייתה ילדה היה לה תחביב ייחודי שהוא לקחת קופסאת נעליים, להוריד את הדפנות ולעצב את הקופסא במבנה של בית. כשהייתה ילדה אהבה מאוד לשחק בחבל, חמש אבנים ואומגה בין שני עצים.
דודאית פגשה את בעלה בגיל 16.5 והם היו מאז חברים. בצבא היא הייתה מדריכת טירוניות בבה"ד 12 ובשנת 1968 היא השתתפה במצעד לזכר הניצחון בשנת 1967 ועל סיפור זה נתמקד.
בצבא היא הייתה מדריכת טירוניות בבה"ד 12 ובשנת 1968 היא השתתפה במצעד לזכר הניצחון בשנת 1967 ועל סיפור זה נתמקד.
דודאית משתתפת במצעד
סיפור מורשת
בחרנו להתמקד בתיעוד של דודאית במצעד בשנת 1968, לכבוד 20 שנה להקמת מדינת ישראל, שבו היא הייתה חיילת וצעדה בו . כיום אנחנו שבעים שנה להקמת מדינת ישראל וחמישים שנה לאירוע המצעד ההוא. בחרנו לשתף את הסיפור הזה משום שהשנה דודאית וחברותיה מהמצעד עושות פגישת מחזור ונפגשות בירושלים על מנת לשחזר את המצעד.
"כבת להורים ניצולי שואה, הוריי דאגו מאוד מהתגייסותי לצבא. אחותי הגדולה התחתנה בגיל מאוד צעיר ולכן היא לא התגייסה לצבא. כאשר הגיע זמן הגיוס שלי בקיץ 1967, הייתי הולכת כל פעם ללשכת הגיוס ומבקשת שיגסו אותי. סוף סוף, במרץ 1968 גויסתי ולאחר הטירונות הייתי מיועדת להתחיל קורס מ"כיות ובין לבין היה יום העצמאות 20 שנה למדינת ישראל – שנה לפני ביוני 1967 הייתה מלחמת ששת הימים עם "הניצחון הגדול", כך זה הוגדר בשנים אלה והמצעד נקרא "מצעד הניצחון".
"מצעד הניצחון"
אנו בנות הקורס היינו הגוש הצועד במצעד 1968, שהוא צולם ושודר בשידור הטלוויזיה הראשון של מדינת ישראל – הערוץ הראשון.
היה יום מאוד מרגש צעדנו קילומטרים עם העוזי ביד, עברנו בחלק המזרחי של ירושלים ולאחר מכן לחלק המערבי לכיוון מגדל דויד וסיימנו בגן הפעמון עייפות, סחוטות אך מרוצות.
שחררו אותנו לביתנו בתנאי שנחזור לצריפין (ליד לוד) להחזיר את הנשק וכך עשינו. חיכינו שלוש בנות בכביש הראשי מצריפין לכיוון חיפה לעצור טרמפ על מנת להגיע הביתה. עצרה לידינו מונית, אמרנו שאיננו יכולות להרשות לעצמנו לשלם למונית. נהג המונית הסביר שבמונית ישנם זוג תיירים אמריקאים שגם נכחו במצעד אשר מוכנים לקחת אותנו הביתה, ההתרגשות במונית הייתה גדולה כאשר התיירים הבינו שאנו השתתפנו כצועדות במצעד וכך היה, מצריפין הגענו לחיפה ונהג המונית הביא כל אחת מהבנות לביתה. איזו התרגשות ויום מרגש אשר זוכרים ומציינים תמיד. השנה חמישים שנה לאירוע ותהיה לנו פגישת מחזור לשחזור ההליכה במסלול"
דודאית וחברותיה בתמונה הסטורית
בהצדעה והוקרה
הזוית האישית
ליאור: הייתה לי הזכות להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי ולשמוע סיפור מדהים ולהכיר אישה מדהימה. שמחתי לקחת חלק בתכנית.
מילון
מצעד הנצחוןהמצעד שנערך לזכר הניצחון במלחמת ששת הימים