מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המצלמה של אבא

חפץ , סיפור עליה

המצלמה של אבא
הסיפור על המצלמה של אבא שלי .נולדנו במצרים בעיר קהיר, כשהיינו קטנים, אבא נהג לצלם אותנו. אותי ואת אחי 
הוא אהב לצלם, ואנחנו להצטלם. באותם הימים לא היו מצלמות נגישות לכל אחד. המצלמה הפכה לסמל זכרון  הילדות שלי, זכרונות מאבא.
הצטלמנו בגן חיות במצרים, בגן הדגים בטיולים.גם כשגדלנו, הצילום נשאר תחביב חשוב, כנסענו לאלכסנדריה, שכרנו בית ליד הים, ושם היינו מבלים את חודשי הקיץ, אני ואחי הינו רבים מי יצלם ?  כל אחד רצה להחזיק את המצלמה ולצלם. כשאבא נפטר אני לקחתי את המצלמה למזכרת, מזכרת חשובה של ילדותי !
 
תמונות מספרות שהוצחו במצלמה של אבא: גן חיות
 
בגן חיות במצריים, בסוף פסח מתחיל האביב במצרים. היינו הולכים עם שכנים וחברים לגן החיות במצרים. הינו יושבים ביחד אוכלים דג מלוח וביצים קשות. את הביצים היה נהוג לצבוע, היינו צובעים אותן .
בבית היינו תולים על דלת הכניסה צרור של עלים ירוקים ועליהם גרגרי החומוס בתוך התרמילים שלהם.
זה היה הסמל של הטבע של תחילת האביב.
בגן החיות, היינו עולים לרכיבה על הפיל לטיול, לראות את כל בעלי החיים בגן החיות. היה שם בור ענק עם סלעים ומלא קופים קטנים וגדולים, אני זוכרת את בית קפה בגן החיות, שבו הינו יושבים מדברים היה כיף .
 
תמונות מספרות שהוצחו במצלמה של אבא: ליל הסדר
סיפור ליל הסדר לחג הפסח, אמא הייתה פורשת מפה לבנה על השולחן. היא הייתה בוררת היטב את גרגירי
האורז לפני הבישול, שיהיה לבן ושלם. אמא הייתה מכינה יין לערב החג. עוד לפני החג הייתה משרה את הענבים במים ואחר כך מרתיחה אותם, סוחטת ושמה אותם בבקבוקים. הבשר שאכלנו היה כבש. השולחן ערוך עם מפה לבנה מצות, יין וחרוסת, מרור וכול מה שצריך לחג. היה מאוד שמח. הדוד שלי היה עובר מדוד לדוד להקריא את ההגדה של פסח מפני שהם לא ידעו עברית. בארוחת הבוקר שלי היינו טוחנים את המצה ומערבבים אותה עם סוכר וחלב ומטגנים. וחביתה שעשיתי עם קמח מצה ושום ומלח ופלפל וסלט מתערובת כמו פטרוזיליה שמיר כרפס כוסברה, שומר, חסה וסוחטת מיץ לימון ומלח . היה חג נעים ושמח.
 

מילון

מחרטה
כך קראנו מכשיר לכתישת עלים

ציטוטים

”המצלמה הפכה לסמל זכרון הילדות שלי, זכרונות מאבא.“

הקשר הרב דורי