מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המפונים מהר טוב

כותבים יחד את סיפור חיי
הבית בהר טוב

ž משפחתי ואני: שמי שם טוב אסתר, נקראתי על שם סבתא שלי אם אבי. שם משפחתי לפי הנישואים היה ארדיטי. נולדתי בישראל בעיר תל אביב בבית חולים עין גדי נולדתי בשנת 1936. דיברנו בבית בעברית. שם אמי – פנינה, שם אבי – שמואל.  מצד אבי – אסתר ויצחק, מצד אמי- זהבה יהושע. שם אחי -יצחק ויהושע ז"ל. ואני הקטנה אסתר. יש לי שני ילדים בן ובת: יעקב ואפרת. משמעותם של השמות הם: יעקב על שם סבא. ואפרת כי השם מצא חן בעינינו.  יש לי שני נכדים: נטע בת 30 ותומר בן 27.

בית חולים עין גדי כיום:תמונה 1הורי ואחי:

תמונה 2

žמאכלים אהובים מבית אמא: אני אוהבת ירקות ממולאים, מג'דרה, חמין, סלטים למיניהם, בורקס גם עם מילוי בשר וגם מילוי גבינות. אהבתי לאכול ירקות ממולאים. לא היה סוג אוכל שלא אהבתי. ž מי שהכין את האוכל בבית זו הייתה אמא שלי. והיא גם דאגה למצרכים. המאכלים שעברו מדור לדור הם כמעט כולם.  במטבח של ההורים הייתה פתיליה והאוכל התבשל שם שעות. היה מכתש ועלי והיה מקרר קרח.ž ž בחגים אכלנו עוף ממולא בתנור או צלי בשר עם תפוחי אדמה או אורז, אפונה או שעועית ירוקה או במיה במיץ עגבניות.

ילדותי במושב: גדלתי במושב הר טוב הנמצא בדרך לירושלים. היינו שם עד למלחמת השחרור ואז ברחנו לכפר אוריה ומשם עברנו אחר כך לרחובות שבה אירחו אותנו ותיקי העיר. לאחר שהעבירו אותנו ליפו קיבלנו דירות מגורים זמניים ומשם עברנו לשיכון בקרית שלום.בילדותי גרה משפחתי במושב הר טוב. שליד בית שמש בדרך לירושלים. המקום סיפק לנו הרבה חוויות, במיוחד כילדים. אבל החוויה הזכורה לי ביותר היא היום האחרון שלנו במושב.

סיפור הבריחה ממושב הר טוב במלחמת השחרור: הימים היו ימי מלחמת השחרור וקרבות היו באזור ובהם הקרב לשחרור גוש עציון, בו נהרגו 35 (ל"ה) לוחמי הפלמ"ח שבאו לשמש תגבורת לגוש עציון הנצור. זכור לי שערב יציאתם של הלוחמים מהמושב שלנו לעבר גוש עציון הם אכלו אצלנו במושב ארוחת ערב שאימא שלי ואחותה הכינו להם. על הקרב ועל מותם נודע לזקני המושב מהערבים של תושבי הכפרים הסמוכים שחיינו אתם בידידות. בבוקר הם הגיעו וסיפרו לנו על הקרב שהיה ושהם נתקלו במארב של ערבים. על שמם נקרא הישוב נתיב הל"ה. בערב קיבלנו הודעה ממטה הצבא בירושלים שעלינו לפנות וציד התארגנו לנסיגה. אסור היה לנו לקחת שום דבר והכל נשאר בבתים כאילו אנחנו שם. ויצאנו כמו יציאת מצרים. קיבלנו הוראה לגרוב גרביים כדי לא להרעיש בהליכה בוואדי מחלוקי הנחל. מפקד הכוח היה מי שלימים הפך לראש עיריית תל אביב שלמה ציץ להט. התגנבנו בדרך הוודיות בין השיבולים ולא השמענו רעש. הגענו לכפר אוריה. אחרי שיצאנו מהמושב בתחילת הדרך אמי פנינה נזכרה שאת ספרי התורה השארנו במושב ואחד החברים הלך להביא אותם. היה אתנו תינוק בן כמה חודשים שבכה מאד וחששנו מזה. המסע ארך כמה שעות בפחד גדול והגענו סוף סוף לכפר אוריה. כשאנחנו פליטים לכל דבר, רק עם הבגדים שעלינו.

תעודת ממשרד הביטחון על שירותו הצבאי של אבי אשר שירת בהגנה. לאחר שנים אבי ניפגש עם צ'יץ שהיה ממפקדי פינוי הר טוב במלחמת השחרור.

תמונה 3

יצאתי לפנסיה: הייתי מזכירת בית ספר. כשהגיע הזמן לצאת לפנסיה חשבתי מה לעשות. לצערי הרב, כמעט אחרי שנה בעלי חלה במחלה. והייתי איתו בבית ובבתי החולים לצורך טיפולים. לצערי הרב, בעלי נפטר ולא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. ישבתי בבית תקופה ארוכה. החלטתי לצאת להתנדבות בגן ילדים שאני מאד אוהבת. תכנית של "זה"ב בגן" – זהירות בדרכים.

תמונה 4

אני מאד נהנית מהעבודה בהתנדבות כיף לי עם הגננת, הסייעת והילדים כמובן. יש לנו לקבוצת "זה"ב בגן" פגישות בנושא וכל הזמן לומדים דברים חדשים.

תשע"ו 2016

מילון

מושב הר טוב
הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-16 במאי 1948.

ציטוטים

”אני מאד נהנית מהעבודה בהתנדבות“

הקשר הרב דורי