מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המפגש הראשון עם ארץ חדשה

סבתא רינה ואני
שכונת קרית מטלון פתח תקווה
סיפור העלייה של סבתא שלי מעירק בשנות החמישים

שמי רינה דרורי, סבתא של רותם. אני משתתפת יחד עם רותם נכדתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי. במפגשים ספרתי לרותם סיפורי מורשת של משפחתי. רותם לימדה אותי איך להשתמש במחשב והקלידה ותעדה את סיפורי. בחרנו להעלות את סיפור העלייה שלי ארצה מבגדד: 
 
בשנת 1952 האווירה בעירק ובפרט בבגדד הייתה מאוד מתוחה.
היהודים היו מפוחדים ולא ידעו כיצד לנהוג. רבים עזבו את עירק לארץ ישראל, לאנגליה ולפרס בין השנים 1951 – 1952. היהודים שנותרו היו בעלי נכסים וממון רב שיכלו לאבד אותם במידה ויעזבו את עירק. 
 
עוזבים בחשאיות את בגדד בדרך לישראל – 1952
לאבי היה בית מסחר גדול של ממתקים (לכן שם המשפחה שלנו הוא שקרשי-שקר פרושו סוכר). גרנו בפרברי העיר בגדד בבית שהיה מעין טירה קטנה מוקפת בגדר תיל גבוהה מאוד.לכן לאבי היה קשה לעזוב את עירק. לבסוף  שלטונות עירק הלאימו את כל הנכסים  וגורשנו מהבית. היינו צריכים לעזוב את בגדד באופן פתאומי רק עם הבגדים שעלינו. עזבנו את בגדד בשעות הערב. עלינו על המטוס עם משפחתי אבא אמא ושלוש אחיות.
אחותי הגדולה הייתה למעשה בת דודי. היא הצטרפה אלינו ברגע האחרון מאחר ודודי לא קיבל אשרת  יציאה מעירק. במטוס לא היו כיסאות לכן כולנו ישבנו על ריצפת המטוס ילדים וזקנים וצפופים אחד ליד השני. הזקנים מבניינינו התפללו שנגיע בשלום לארץ הקודש ואילו הילדים הקטנים בכו מרוב פחד בגלל החושך ששרר במטוס.
סוף סוף המטוס נחת בשדה תעופה בן גוריון וכולם יצאו מבטן המטוס עם הנחת רווחה.
מסביב שרר חושך גמור ואוהלים גדולים היו פזורים מסביב. נסענו לפתח תקווה לשכונת קריית מטלון חבר'ה צעירים קיבלו את פנינו, בפנים מחייכות ודיברו אילנו בשפה שלא הבנו. הם דיברו עברית.  אנחנו הסתכלו עליהם בתמיהה ולא ידענו מה לעשות. התקבצנו בפינה. היה מאוד קר הביאו לנו שמיכות אך עדיין היה לכולם קר. אולי מרוב פחד, אולי בגלל שאנחנו לא ידענו איפה אנחנו נמצאים ומה מצפה לנו בהמשך. היינו רעבים ואז בחורה עם צמה ארוכה נתנה לנו לחם שחור פרוס. קמה זעקה גדולה ואבא שלי אסר עלינו לגעת בלחם מלוכלך ואפוי רק בצדדים (בעירק רק פיתה עירקית לבנה ואפויה טוב) וכך נשארנו רעבים כל הלילה. הדבר השני אבא שלי לא הסכים שנעבור חיטוי ב-די.די.טי (אבקה צהובה).
כך עבר עלינו הלילה הראשון בארץ ישראל . 
 
 העשרה
"מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני. 
בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, באמצעות טיסות של חברת "ניר איסט" שטסו מעיראק לקפריסין. בין המארגנים הישראליים נמנו שלמה הלל ומרדכי בן פורת. 
ככל שגדל מספר הדורשים לצאת עלה מספר הטיסות, עד שהחלה רכבת אווירית בקו בגדאד-לוד" ויקיפדיה
 
 מורה מובילת התכנית, מעיין צרפתי 
 תשע"ו

מילון

עלייה
מצב שבו יהודים הגרים בארצות זרות חוזרים לארץ ישראל בכדי לגור ולהשתקע

מבצע עזרא ונחמיה
מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני. בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, באמצעות טיסות של חברת "ניר איסט" שטסו מעיראק לקפריסין. בין המארגנים הישראליים נמנו שלמה הלל ומרדכי בן פורת. ככל שגדל מספר הדורשים לצאת עלה מספר הטיסות, עד שהחלה רכבת אווירית בקו בגדאד-לוד

ציטוטים

”1952 האווירה בעירק הייתה מאוד מתוחה. היהודים פחדו ולכן רבים עזבו את עירק לארץ ישראל “

הקשר הרב דורי