מאגר סיפורי מורשת

סבתא אליס נולדה במרוקו בשנת 1935 בעיר ספרו. סבתא אליס עלתה לארץ באוניית מעפילים בעקבות מהומות שהתרחשו בספרו בשנת 1954. לסבתא אליס היה בית גדול במרוקו, בבית היה שמונה חדרים. בבית היו המון רהיטים מעוצבים שאביה עיצב ושייף לבדו כמו ארונות, מיטות, שידות ועוד… השירותים במרוקו היו מחוץ לבית. היו מים לשתות בשפע והמזון הספיק לתשעה ילדים.

סבתא אליס למדה בבית ספר של אליאנס, היא אהבה ללמוד. בבית הספר לא הייתה תלבושת אחידה אך המצב הכלכלי היה לא טוב ולכן רוב התלמידים באו לבית הספר עם חולצה לבנה ומכנס שחור. המקצוע שסבתא אהבה ללמוד היה תנ"ך וספורט. השפה שסבתא שולטת בה היא צרפתית, עברית ומרוקאית. לסבתא היו הרבה חברות במרוקו, עד היום היא בקשר טוב איתן. סבתא אהבה מאוד להתלבש לפי צו האופנה.

כאשר משפחתה של סבתא עלתה לארץ, לסבתא היה מאוד קשה. היא לא רצתה לעזוב את מרוקו, היא פחדה לעלות עם כל הקשיים שהיו בארץ ישראל באותה תקופה, כמו שפה, מקום חדש, אנשים חדשים, תרבות שונה ולבוש שונה. משפחתה של סבתא עלתה בשנת 1954 באוניית מעפילים לאשדוד ומשם העבירו אותם לעיר שדרות. לסבתא היה מאוד קשה, הבית לא היה בית, היה צפוף, היה מחסור באוכל והיה לה קשה לתקשר עם אנשים אחרים בגלל השפה.

בשנת 1956 סבתא הכירה את סבא אליהו בשדרות ובשנת 1957 הם התחתנו במושב חגור. רוב משפחתה של סבתא עדיין מתגוררת בשדרות. לסבתא היה קשה המעבר למושב, זו הייתה תקופת הצנע ולכולם היה כרטיסי מזון בהקצבה, לא היה כביש גישה למושב, זו הייתה תקופת חורף, היה הרבה בוץ מכיוון שלא היו תשתיות. לסבתא היה קשה מאוד, היא סירבה לעבוד בחקלאות כמו כולם. היא לא הייתה רגילה לחיים של המושב, עבודה בחקלאות, רפת ולולים הייתה לה מאוד קשה וגם הקשה המרחק ממשפחתה, שנשארה בשדרות. לאט לאט עם השנים סבתא התרגלה לחיי המושב, אך בחקלאות לעולם לא עבדה.

כל חג וחג סבתא וסבא היו נוסעים לשדרות לחגוג את החגים עם משפחתה של סבתא. סבתא בעיקר אהבה את חג הפסח בגלל המאכלים המיוחדים שאוכלים בחג וגם בצאת חג הפסח משפחתה הייתה חוגגת את מסורת המימונה מנהג של העדה המרוקאית. נהוג ללבוש שמלה מיוחדת שנקראת כיפתן. מנהג המימונה הוא לפתוח את הבית לכל אחד ואחד בברכת "תרבחו ותסעדו".

הזוית האישית

הדר: מאוד נהניתי לעשות את העבודה עם סבתי אליס, למדתי את סיפור העלייה שלה מקרוב ואיך היא וסבי הכירו. היה לנו הרבה זמן איכות ודיברנו על נושאים שמעולם לא דיברנו לפני זה וזה היה מאוד מעניין.

סבתא אליס: סבתי מאוד נהנתה לחלוק איתי ולספר לי את הסיפורים האלה והיא נזכרה בילדותה במרוקו ובארץ. היא שמחה מאוד לשבת לספר לי אותם.