מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי נסע לירושלים לפנינו, בשנת 1927 וקנה מגרש ובנה עליו בית דירות. בשנת 1930 הבית היה מוכן ואז יצאנו לדרך.

ביציאה מאפגניסטן הורי לקחו איתם מטבעות זהב והחביאו אותם בחיתולים שלי. בתחנת הגבול עם אירן, בביקורת מכס התגלו מטבעות הזהב, דבר שהיה בניגוד לחוק. לאחר התנצלות ומתן שוחד כספי, העלים המוכס עין ושיחרר אותנו לדרך ללא עונש.

הגענו לעיראק, שם גרנו בבגדד אצל קרובי משפחה. לאחר חודש ימים נסענו לסוריה, לעיר דמשק, ומשם נכנסנו לארץ ישראל, לגליל העליון ומשם לירושלים. הנסיעה מאפגניסטן לירושלים נמשכה כ-4 חודשים, במשאיות, במכוניות ועל גבי חמורים וכמובן בעזרת מורי דרך – אך לבסוף הגענו.

גרנו בירושלים בשכונת בית ישראל. למדתי בביה"ס ה"דורש ציון" ומשם עברתי לבית ספר עממי "גאולה". כשסיימתי אותו נאלצתי ללכת לעבוד על מנת לעזור בכלכלת הבית.

בגיל 16, בשנת 1946, עברתי לגור אצל קרובי משפחה בתל אביב, שם אפשרויות התעסוקה היו רבות יותר. בשנת 1947 נתקבלה החלטה באו"ם לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות ליהודים ולערבים. שמענו כולנו התרגשות את ההכרזה ברדיו ומיד יצאנו לחגוג ולרקוד ברחובות. לאחר שירות צבאי בחיל האוויר עברתי לעבוד באל על, שם עבדתי במשך 40 שנה, בתחילה כמכונאי ואח"כ כמהנדס טייס.

 

סבא מתי: הכרתי את עמית כילדה שאוהבת לצייר ולפסל אך בעבודה המשותפת למדתי עד כמה היא יצירתית. הרגשתי איך עמית הביישנית נפתחת אלי ודיברנו הרבה. אני מרגיש שהפרויקט קירב ביננו מאוד ואני שמח על כך מאוד.

הנכדה עמית: נהניתי מאוד מהמפגשים עם סבא. למדתי הרבה על סבא ועל החיים שלו. לא ידעתי שהיו לו חיים כל כך מעניינים. הרגשתי שהתקרבתי לסבא ושהיה לנו כיף ביחד. אני שמחה שהשתתפנו ביחד בתכנית הזאת.