מאגר סיפורי מורשת

הורי, שרה לבית קרלמן ומשה פוקס, נולדו בשנת 1913, והתגוררו בעיירה בשם קרסנוברוד בפולין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

אמא היתה תופרת מדופלמת, ואבא היה סנדלר בעל עסק עצמאי.

בשנת 1935 נישאו, ואחותי צביה נולדה באפריל 1939.

      

  שרה ומשה פוקס, הוריי

ב-1 בספטמבר נכנסו הגרמנים לפולין , לעיירה שבה גרו.

הוריי החלו במסע להצלת חייהם-תחילה עברו לרוסיה, ומשם נשלחו לסיביר בקרונות-משא למחנה עונשין.

הם הצליחו לעבוד בלילות ולמכור בשוק: אבא תפר מגפיים, ואמא תפרה בגדים חמים ממולאים בצמר גפן. התשלום היה בלחם, במעט חלב, בקמח ובמוצרים אחרים.

החיים בסיביר היו נוחים יחסית עבור המשפחה, בעוד שמשפחות אחרות גוועו ברעב.

ביוני 1941 אפשרו ליהודים לצאת מסיביר. הוריי ואחותי עברו לעיר לנינבאד שבטג'יקיסטן.

בנובמבר 1945, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הוריי ואחותי החלו מסע החזרה לפולין.

עם הגעתם לובלין שבפולין פגשו ידידים מהעיירה, שסיפרו להם- כי הוריהם ואחיהם נרצחו כולם.

נולדתי להוריי, שרה ומשה פוקס, באפריל 1946 בעיר ביטום שבפולין.

ביולי התחלנו במסע העלייה לארץ: הגענו לעיירה על גבול אוסטריה, בה היה מחנה עקורים גדול, שם שהינו עד ראשית 1949 .

במרץ 1949 הפלגנו באנייה "נגבה" לנמל חיפה, ומשם נלקחנו במשאית לבית העולים בחדרה.

בחודש ינואר 1950 עברנו לדירת שיכון בשכונת ברנדייס שבחדרה, שם גדלתי עם ילדיי העולים עד 1965.

בשנת 1964 התגייסתי לצבא, למשטרה הצבאית.

עם שחרורי מהצבא בשנת 1965 פגשתי את (סבא) אהרון שטיינר, יליד 1937 מהעיר בודפשט בהונגריה, בנם של תיאודור ואנה שטיינר.

                      

נישאנו ב-1966, וב-1.7.67 נולדו לנו התאומות, טל וחן.

האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש במדינה לדעתי, הינו רצח יצחק רבין ב 4.11.1995 ע"י יהודי בוגר צבא.

אנחנו, יהודים שחווינו רציחות ע"י גויים בגולה, הגענו למדינת ישראל מכל קצווי תבל, ובנינו את ביתנו מתוך כוונה לחיות בה בשקט ובשלום לפחות עם עצמנו, אך ראינו שנאה עד כדי רצח, בגלל דעות פוליטיות.

אני בת לניצולי השואה, שעלו ארצה לאחר שמשפחתם הגדולה נספתה.

הם בנו את ביתם מחדש לללא ידיעת השפה  ועם כל קשיי הקליטה.

נישאתי לאהרן, שנשאר לבדו בעולם לאחר השואה.

הקמנו בית בישראל, ילדנו שתי בנות מוצלחות ומוכשרות, וזכינו לשישה נכדים ונכדות.