מאגר סיפורי מורשת

באפריל שעבר 2014 נסעתי לדודי הגר בפריז ליד קתדרלת נוטרדאם.

באותו ערב ראיתי במזנון הבית, מכתב ממוסגר, כתוב בכתב ציורי של פעם עם עט נוצה, ללא שגיאות כתיב ובשפה רהוטה.

 

אני קוראת את המכתב ומגלה שסבי כתב אותו בשנת 1943. סבא שלי ברכה ניזאר, לא למד הרבה שנים בבית ספר אך הוא היה אוטודידקט, אדם חכם ופתוח לכל. באותם רגעים נזכרתי בסבי הטוב , עמו הייתי הולכת כל ערב שישי לבית הכנסת וגם למדתי על ברכיו לקרוא מעיתון.

 

המסמך הוא מכתב תודות לאדם בשם רוברט לפאלו. הוא היה חקלאי צרפתי שנולד בתאריך 05.02.1901 בראס אל עין (מטר). היה לו משק חקלאי ענק. בין סבי למר לפאלו היו יחסים ידידותיים ומסחריים.

סבי היה סגן ראש קהילה היהודית במטר ובעל חנות לסיטונאות לקטניות. בשנת 1943, הגרמנים נכנסו לטוניס ורצו לעשות גם שם את "הפתרון הסופי" ליהודים. היו המון הפצצות. סבי פנה למר לפאלו בבקשת עזרה לקהילה היהודית ומר לפאלו ורעייתו נתנו מקלט בחוותם למאות אנשים ודאגו לכל מחסורם.

 

בעקבות המכתב שקראתי, סיפרתי זאת לבני אורן. אורן בני, הוא מורה להיסטוריה וגאוגרפיה, וסיים כרגע את הדוקטורט  שלו בגאוגרפיה  עירונית.

 

 

אחרי חיפושים באינטרנט, אורן, בני,  מצא ויצר קשר עם נכדו, ( הנכד הוא יצרן יין גדול בדרום צרפת). אחרי החלפת תכתובות, קיבלנו את המייל של בנו של מר רוברט לפאלו. מסתבר שהוא חי והוא מתקרב לגיל 90+.

אורן, בני, פנה אליו וביקש ממנו לקבל מסמכים מאותה תקופה בה שהה אביו בטוניס.

מסרנו את מכתב סבי למוזיאון "יד ושם" בירושלים ושאר המסמכים ימסרו בהקדם אחרי סיום מלאכת התרגום וכתיבת תמצית דברים מהמסמכים. בנו של מר לפאלו סיפר לאורן, שאביו לא דיבר על אותה תקופה בטוניס, ורק במציאת המסמכים נחשף לאותה תקופה וקרא על דברים שלא היו מודעים לו.

 

 

מר רוברט לפאלו נפטר בתאריך  13.03.1992 בדרום צרפת.

הוא היה חקלאי בין השנים 1923-1963 (40 שנה).

הוא קיבל אותות שבח על פועלו.

 

סבא שלי ברכה ניזאר נולד בטוניס בתאריך 10.06.1902.הוא נפטר בפריז בתאריך 10.08.1976.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תשע"ה