מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המילה הראשונה שלמדתי

אני סבתא וסבא
סבא בתיכון לפני העלייה ארצה
עלייה לארץ ישראל

הכל התחיל כאשר לקראת סוף כיתה יא', השנה האחרונה לסיום הלימודים התיכוניים בטורקיה, לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.
 
בתקופה זו התחיל גל של מחשבה ורצון לעלות לארץ ישראל. בתחילה לא חשבתי לעלות לארץ כי המשפחה חשבה על הקשיים שאיתם צריך להתמודד בארץ בגיל 17 לבד, אך כשראיתי שמתארגנים כל החברים היהודים החלטתי גם לעלות וגם שכנעתי את ההורים שיאשרו לי לעלות לארץ.
ב- 1968 אחותי עמדה להתחתן בנובמבר באותה שנה והמשפחה אמרה לי להמתין ולעלות לארץ לאחר החתונה, אך לא המתנתי ועליתי לארץ בחודש אוגוסט 1968.
 
הייתי מאוד נרגש ושמחתי מאוד. כבר במטוס בדרך לארץ הכרתי חברים חדשים שאיתם אני בקשר עד היום ועדיין חברים טובים. כשהגעתי לארץ פיזרו אותנו למספר אולפנים ללימוד השפה העברית. אותי שלחו לאולפן בכרמיאל ושם פגשתי יהודים מכל העולם. המילה הראשונה שלימדו אותנו היתה "סבלנות!!!!". היינו שם שנה, בתקופה זו למדתי את השפה והעברית. נהנתי מאוד יחד עם החברים החדשים.
לאחר סיום הלימודים באולפן עברתי קורסים להכנה למבחני כניסה לטכניון שערכו חצי שנה. בתום הלימודים האלו, נבחנתי והתקבלתי ללימודים בטכניון לפקולטה לאווירונאוטיקה שזה מדע בנושא הטייס. באותה מסגרת הוגדרתי כעתודאי.
 
כשהחלו הלימודים גרתי עם ארבעה שותפים חברים באותה דירה.חלקם היו ממונים על הניקיון, חלקם על הבישול וחלקם על שטיפת הכלים ואני לקחתי חלק בשטיפת הכלים. התקופה הזו ערכה שנה של חוויה.
 
כשסיימתי את השנה הראשונה עברתי לגור במעונות של הטכניון עם שותף אחד ובחופשה הזו נסעתי לבקר את ההורים באיסטנבול שבטורקיה. כשהגעתי לשם ראיתי את הדברים בצורה שונה, פתאום שמתי לב לדברים שלא מצאו חן בעיניי. בתום החופשה הזו חזרתי לארץ והמשכתי בלימודים בשנה ב'.
 
כיוון שהייתי בודד בארץ, כל סוף שבוע הייתי הולך לבקר דודה או דוד. כחודשיים לאחר תחילת הלימודים פגשתי את אשתי במועדון של הטכניון, ומאז אנחנו זוג. כאשר הייתי בן 19 ואשתי רחל בת 17 התחלנו להיות חברים. המשכתי בלימודים בטכניון ולאחר מספר חודשים ההורים שלי מימנו לי את הרכב הראשון שרכשתי עם זכויות של עולה חדש.
 
ההורים של אשתי, רחל, קיבלו אותי כבן שלהם. כל סוף שבוע התארחתי אצלם.במסגרת הלימודים, למדתי קורסים בעברית ונעזרתי ברחל בנושא הכנת שיעורי הבית.
לאחר שסיימתי את הלימודים בטכניון (4 שנים) התגייסתי לצבא והוכרתי כחייל בודד. עברתי את המסלול של קורס קצינים ולאחר כן הוצבתי בבסיס של חיל האוויר באיזור תל אביב כמהנדס. לאחר מספר חודשים מאז גיוסי לצבא, באפריל 1974, נישאתי לרחל. הנישואין היו באפריל 1974 ועד אוקטובר 1976 גרנו בחיפה אצל ההורים של רחל. הייתי נוסע כל יום לתל אביב ובחזרה לחיפה.
 
בדצמבר 1975 בתינו הבכורה יהודית נולדה במזל טוב. באוקטובר 1976 עברנו לגור בראשון לציון, וב- 2003 נולדה טל, הבת של יהודית. לאחר השחרור מהצבא התחלתי לעבוד בתעשיה האווירית ואני עובד שם עד היום.
לסיכום הסיפור, הקשיים הם לחיות ללא הורים, ללא תקשורת עם המשפחה כאשר התקשורת היחידה הייתה טלפון ציבורי או מכתבים בדואר.לעומת זאת היום התקשורת היא הרבה יותר קלה ונוחה (פלאפון, וואטסאפ, אימייל ושיחת סקייפ). 

מילון

סבלנות
ידעתי מה היה פירש המלה סבלנות אך הייתי צריכה לבטא את זה יותר במעשים שלי.

ציטוטים

”שלא תמיד הכל היה קל כמו שקל היום“

הקשר הרב דורי