מאגר סיפורי מורשת

אני סבתא שרה ולטר, נולדתי באוסטריה בעיר זלצבורג במינזר בשנת 1947.

עליתי לארץ כשהייתי בת שנתיים ב-1949.  הדרך לארץ הייתה ארוכה מזלצבורג נסענו לנאפולי ושם עלינו על אנייה בשם "גלילה" אני זוכרת את מזוודת הקש הגדולה שבה היו כל המיטלטלין שלנו, המזוודה שימשה אותנו בביתנו שנים רבות לאחסון כלי מיטה.

בארץ הגענו לעתלית ומשם לקחו אותנו למחנה עולים בפרדס חנה, שיכנו אותנו באוהלים, אמי סיפרה לי שבימי גשמים המים חדרו לאוהל ובלילה הם עמדו מחוץ לאוהל.

אבא שלי ואחיו רכבו על חמור בחיפושים אחר מקום ראוי למגורים, החיפושים נערכו כשבוע והם הגיעו לכפר ערבי יהודיה – יהוד ומצאו שני בתים, הדוד נשאר לשמור על הבתים ואבי חזר לקחת את המשפחות עם המטלטלים , כך הגענו ליהוד. גרנו בבית בחדר אחד גדול וגבוה, בעל רצפה מיוחדת ביופייה, בבית לא היו שירותים. מחוץ לבית היה בור ספיגה שבו עשינו את צרכינו, נייר הטואלט היה עיתון חתוך.

מחוץ לבית הייתה עיזה ותרנגולים וגידלנו סלק, בצל ירוק בבית זה עברה ילדותי, עברתי ילדות טובה ומאושרת  אבי עבד במחצבה בראש העין, אימי היתה תופרת ומבשלת בבתי ספר. מבית זה  יצאתי לאחר נישואיי.