מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי דוד דרך חיים. נולדתי בשנת 1943 בעיר שיראז שבאיראן. אבי עסק בעסק משפחתי עם אביו במכירת בדים אך הוא נפטר לפני שנולדתי, כשהיה בן 25. אמי, כפי שהיה נהוג בדור שלהם, עסקה בגידול הילדים. היא גידלה אותי ואת אחותי לבד.  מאחר ואבי נפטר לפני שנולדתי, סבא שלי עזר לנו המון בחיים. הוא היה איש אהוב ונדיב ותמיד שמח לעזור ולתמוך.

כשהייתי קטן, אהבתי לשחק עם חברים. אחרי בית ספר היינו יורדים לגינה ומשחקים כדורגל, חמש אבנים או רוכבים על אופניים. בנוסף, אהבתי מאוד לקרוא ספרים ולצאת לטייל עם המשפחה.

בגיל 26 התחתנתי עם בת דודה שלי (פרנגיס), נולדו לנו שישה ילדים. היא נפטרה בשנת 1990.

בשנת 2000, לאחר קשיים רבים, אני יחד עם הילדים עלינו לארץ באופן חשאי והתמקמנו בראשון לציון. הילדים התחילו ללמוד בבתי הספר ואני התחלתי לעבוד. מאז הילדים סיימו את לימודיהם באוניברסיטאות, עובדים והקימו משפחות. יש לי שישה ילדים ו -15 נכדים.

המהפכה האיראנית

חוויה שזכורה לי במיוחד היא המהפכה שהייתה בשנת 1979 באיראן.

עד לפני המהפכה, מי שהנהיג את המדינה היה "מוחמד רזא שאה פהלווי". בתקופת "השאה" אנשים חיו ברווחה, היו המון אירועי תרבות ומוזיקה ואיראן היתה מדינה מודרנית, משגשגת ועשירה בזכות הנפט שקיים בשטח שלה, אבל אנשי דת לא אהבו את זה.

בשנת 1978 החלה סדרה של מחאות אלימות בערים שונות באיראן. המחאות הקטנות האלו צברו תאוצה כך שיותר ויותר אזרחים הצטרפו ויצרו גל של אלימות קשה, עד שבשנת 1979 "השאה" גורש מאיראן. הוא שלט באיראן בין השנים 1979–1941. לאחר הגירוש של "השאה", אנשי דת שנקראים "אייתולות" התחילו לשלוט במדינה. הם מנהלים את המדינה לפי חוקי איסלם ונוקטים ביד קשה למי שלא מציית לחוקיו.

מה שבמיוחד אהבתי בתקופת ה"שאה" היו ההצגות בתיאטרון שאהבתי ללכת אליהן עם בני דודים שלי. לאחר המהפכה, כל אירועי התרבות והמוזיקה נאסרו וכל התיאטראות נסגרו. אני זוכר את השנים של המהפכה כתקופה שהיתה מלווה בפחד ומראות קשים, אלימות קשה כלפי אנשים, נשים וילדים, עוצר לילי וכו'.

סרטון תיעוד של סבא דוד (פרסית): 

הזוית האישית

ליאם: בעקבות התכנית הזאת הכרתי יותר טוב את סבא שלי ואת המשפחה שלו. שמעתי ממנו את רקע המשפחתי שלו ומה שהוא עבר בילדות. הוא נולד אחרי שאביו נפטר ואין לו זכרונות ממנו. אני לומד שצריך להעריך את ההורים. בסיפור שלו על המהפכה האירנית, הוא תיאר את הקשיים שחווה והמראות הנוראיים שראה באותה תקופה. אני לומד להעריך את החופש שיש לנו במדינה שלנו וכמה טוב להיות בארץ ישראל.

סבא דוד: שמחתי לשתף את ליאם בסיפורי הילדות שלי ומה שחוויתי בתקופת המהפכה. חשוב לשתף את הסיפורים האלו כדי לא לשכוח את מה שהיה בעבר.