מאגר סיפורי מורשת

שמי חניל זרבאילוב, זהו סיפורו של סבא שלי ז"ל:

סבי גדל בכפר מוג'ו הפטרן. הוא היה האח הגדול עם ארבעה אחים, הוא עבד כחוואי. הוא נישא לנורה אברמוב – חיווטוב ונולדו להם שמונה ילדים: שני בנים ושש בנות.

סבא גוייס לצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה ושירת בין השנים 1941-1943. הוא שירת בעיר מוסדוק הנמצאת בצפון הרי הקווקז. במהלך שירותו סבי עבר קרבות וחורפים קשים כל כך, שהיו ימים שיותר מחצי מהחיילים שהיו נכנסים לקרב לא חזרו. בקרב האחרון בו סבגיל נלחם היה קר עד כדי כך שאצבעות רגליו קפאו ולא היתה ברירה אלא לכרות לו אותן. לאחר פציעתו, סבי חזר משדה הקרב אל הכפר, אל משפחתו ואל החווה.

במשך השנים לאחר המלחמה, סבי נחשב כוטרן (ותיק מלחמה) ועל כן קיבל מספר מדליות על גבורתו ופועלו במוסדוק מהצבא האדום (SSSR). בשנת 1975 ואף קיבל דירה בעיר באקו, בירת אזרביג'אן.

סבגיל נפטר בשנת 1991 מדום לב והותיר אחריו אישה, שמונה ילדים והמון נכדים. הוא היה אדם חרוץ, חסר פחד ולבבי. הכנסת אורחים וכבוד תמיד היו בראש מעייניו.

יהי זכרו ברוך.

הזוית האישית

חניל: לא הכרתי את סבא שלי אישית, אבל תמיד שמעתי על הסיפורים עליו ועל המלחמה מאימא שלי והרגשתי שההזדמנות שניתנה לי כאן כדי להנציח אותו היא מדהימה. למדתי עליו המון במהלך המחקר הזה ואני מקווה שגם אתם למדתם על זווית מיוחדת במלחמת העולם השנייה מהצד של ברית המועצות, והיהודים ההרריים (קווקזים) בפרט.