מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המאבק לעצמאות מדינת ישראל

סבתא רבתא ואני בבית הספר
סבתא רות וסבא אמנון ביום חתונתם
ספורה של סבתא רבתא רותי סרי לבית גרג'י בהקשר להקמת המדינה

שמי ליעד, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי והזמנתי את רותי, סבתא רבתא שלי, שמאוד התרגשה, שבחרתי בה להיות השותפה שלי לתכנית הקשר הרב דורי, שבה אני הנין שלה.

סבתא רבתא שלי, רות סרי מספרת:

נולדתי בשנת 1934 למשפחה עם שבעה ילדים. גרנו בשכונת הבוכרים בחצר מוסאיוף בירושלים. בחצר שלנו היו הרבה שכנים שגרו בחדר אחד עם מטבח ושירותים משותפים בחוץ. בתקופה זו שלטו בארץ הבריטים באמצעות מנדט שקיבלו מהאום. לשלטון הבריטי התנגדו תנועות המרי שכללו את ההגנה האצ"ל והלח"י.

שלושה מאחי ושתי אחיות ואח היו באצ"ל ולחמו בבריטים על מנת לגרש אותם מהארץ. הם לקחו חלק בהדבקת כרוזים, לחימה על ידי התקפות על מפקדות הצבא הבריטי, ומסילות ברזל, הטמנת מוקשים וכו'… זו הייתה תקופה קשה שבעקבותיה נאלצו אחיי להסתתר במקומות שונים בארץ. הבריטים עלו על עקבותיהם כנראה בעקבות הלשנה והם נתפסו ונכלאו. שתי אחיותיי יוכבד ומזל ישבו בכלא נשים בבית לחם במשך מספר שנים. אחי חיים נעצר גם הוא וישב בכלא לטרון.

המאבק המזוין בבריטים הצליח כי הם לא עמדו במתקפות החוזרות וב- 15 למאי 1948 הם עזבו את הארץ ובאותה שנה הוכרזה הקמת המדינה. לצד החגיגות על הקמת המדינה פתחו צבאות ערב במלחמה על ישראל (מלחמת העצמאות). מבחינת המשפחה הייתה שמחה כפולה, בעקבות הקמת המדינה ושחרורם של בני משפחתי מהכלא.

סבתא רבתא ואני בבית הספר

תמונה 1

המאבק לעצמאות ישראל נמשך עד היום, מדינת ישראל מתמודדת עד היום עם מלחמות רבות, איומים בטחוניים שאנחנו מתגברים עליהם בצורה פיזית ומנטלית באמצעות צבא חזק וגאווה ישראלית.

היום בפתח חגיגות שנות ה-70 למדינה, נזכור את הנופלים במערכות ישראל ובזכותם אנו יכולים להתגאות בהישגים רבים בתחומי הטכנולוגיה, הבניה, הרפואה והכי חשוב הביטחון והחינוך של ילדנו.

תחי מדינת ישראל!

תמונה משפחתית

תמונה 2

הזוית האישית

ליעד: סבתא רבתא, רותי שלי, מאוד התרגשה שבחרתי בה להיות השותפה שלי לתכנית הקשר הרב דורי, שבה אני הנין שלה. סבתא סיפרה שהשתתפה עם חלק רב מנכדיה בתכנייות דומות שהתקיימו בבתי הספר שלהם בעבר. אני הנין של סבתא רותי מרגיש גאווה שהייתה לי הזכות לשמוע ולתעד את סיפור משפחתנו מפיה.

מילון

חצר מוסאיוף
בית הכנסת מוסיוף היה הבית הראשון שנבנה בשכונת הבוכרים, שנבנתה בשנת 1894. את בית הכנסת תרמו מנהיג הקהילה, רבי שלמה מוסיוף ורעייתו אסתר והוא הוקם בחצר המשפחה. מסורת משפחתית מספרת, שאחת מאבני הקיר הצפוני של בית הכנסת, הפונה לרחוב אדוניהו הכהן, מקורה באחד הנדבכים העליונים של הכותל המערבי. על פי מסורת זו, עסקו שלמה מוסיוף והשר משה מונטיפיורי בפינוי רחבת הכותל מאשפה שהשליכו שם הערבים, ומצאו שם אבנים שהיו שייכות לנדבכים העליונים בכותל. אחת האבנים האלו נקבעה בקיר בית הכנסת. גם חומרי הבנייה האחרים הובאו ממקומות קדושים - חלק מחול הבנייה הובא מהר הבית, והמים שבהם השתמשו לתערובת המלט, נשאבו מנקבת השילוח. על פי תפיסה שמקורה בחכמת הנסתר, את בניין בית הכנסת בנו פועלים יהודים בלבד. חצר מוסיאוף שמשה בנוסף גם למגורים של משפחות ברוכות ילדים וייחוד החצר היה השיתופיות בכל תחומי החיים של המשפחות.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”מבחינת המשפחה הייתה שמחה כפולה, בעקבות הקמת המדינה ושחרורם של בני משפחתי מהכלא.“

הקשר הרב דורי