מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הכתבה ששינתה את חיי

בובע (חיה) עם תינוקת
אני וסבתא עם אחיותי
בהשגחה פרטית, קראתי בהפתעה כתבה גדולה, שהתפרסמה בעלון של חב"ד לקראת חג הפסח

שמי חיה אדלר ואני סבתא של שמחה ליבי, נולדתי בשנת 1950 ב- Buenos Aires, Argentina בואנוס איירס, ארגנטינה, להוריי – משפחת חזנובסקי. הוריי נולדו בפולניה, מוצאו של אבי מווילנה ושל אמי מביאליסטוק, שניהם היו ניצולי שואה. בילדותי היהודים בשכונתנו דיברו ביידיש.

האנטישמיות בארגנטינה

לצערנו, בארגנטינה היו ממשלות אנטישמיות, וגם בעם הייתה נטייה לאנטישמיות. אחד האירועים הקשים והמזעזעים שאירעו בארגנטינה הוא הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה – זה היה פיגוע התאבדות שאירע בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, בתאריך 18 ביולי 1994, כאשר טרוריסט לבנוני פוצץ מטען נפץ שהוטמן במכונית תופת. בפיגוע זה נרצחו  85 איש ונפצעו 330 אנשים. הפיגוע היה אחד משני פיגועים שהתבצעו בארגנטינה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נגד מטרות ישראליות ויהודיות, ונחשב לאחד הפיגועים הקשים ביותר שבוצעו על אדמת ארגנטינה. כל העיר רעדה מעוצמת הפיצוץ, הזכוכיות של החלונות גם בשכונות רחוקות התנפצו לכל עבר. בנוסף, היו גם גניבות ואלימות קשה נגד הקהילה היהודית.

למרות הכול, נעשינו קהילה מאוד מגובשת עם אהבת ישראל! חסד ועזרה לכל יהודי נזקק, עד היום הזה. קהילת חב"ד בבואנוס איירס זו קהילה למדנית! יש שיעורים ופעילויות נפלאים לכל הגילאים, ועל אף הכל ממשיכים לעשות את המבצעים של הרבי!

ילדותי

בילדותי לא היו הרבה כלים חשמליים, לא היה "מעבד מזון", את כל הפעולות במטבח עשינו ידנית, והן ארכו זמן רב. גם צעצועים בקושי היו. הבנים שיחקו בדרך כל ברחוב "בכדור" שעשו עם גרב ממולא בנייר. אנו הבנות שיחקנו בעיקר בחבל או מחבואים. אהבתי לנגן בפסנתר, אבא ז"ל קנה לי פסנתר משובח ולמדתי שנים רבות אצל מורה מעולה.

זכיתי ללמוד בגן ובכיתה א' בבית הספר היהודי, אך בשל אלימות של הגויים סגרו את  בית הספר. בעל כורחי, המשכתי את לימודיי בבית ספר ממלכתי, היו אלו שנים של סבל ובדידות חברתית. הייתי תלמידה מצטיינת וקיבלתי פרסים בכל סוף שנה. גם בבית הספר העל יסודי קיבלתי מדליה על היותי תלמידה מצטיינת בית הספר ועל ממוצעי הציונים בכל שנות לימודיי. המשכתי את לימודיי האקדמאים ובהמשך עבדתי כפסיכולוגית ילדים.

את החינוך היהודי קיבלתי בבית, ובמיוחד מסבא, שהיה חזן אהוב וחשוב לקהילה. הוא היה חסיד שמח, בעל חסד ואהבת ישראל. הגויים גרמו לו נזקים, אך הוא המשיך לחייך ולהאיר פנים, סבי היה שר בקול ערב ניגונים נפלאים. הוא הכין בעצמו יין לכבוד חג הפסח! תמיד הייתה בבית ובקהילה געגועים לגאולה ולארץ ישראל. כשהתחתנתי ונולדו הילדים, המשכנו לחלום על "יציאה ממצרים" שלנו! לארץ ישראל! אך לא היה קל לקבל אישור.

הקשר לחב"ד ולרבי

בהשגחה פרטית, קראתי בהפתעה כתבה גדולה שהתפרסמה בעלון של חב"ד לקראת חג הפסח ליהודי ארגנטינה. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השם "חב"ד". אהבתי כל כך את העלונים שלהם, שכללו הדרכות להכנות לחג, עם זמני ביעור חמץ, שריפת חמץ, הדלקת נרות… כמו כן, הם שמו דגש מיוחד על חשיבות אכילת "מצה שמורה". מיד רצתי לכתובת שבפרסום, כדי לקנות מצה שמורה!

מאז "הצמידו" לנו רב צעיר וחמוד, שתמך בנו לאורך כל הדרך. נעשינו חסידים מלאי התלהבות, אהבה ושמחה. אנו גאים לקיים רצון ה' והרבי מה"ה שלנו! הוא מינה אותנו לשלוחים, והתחלנו להפיץ את אורה המתוק של החסידות!

הבת הבכורה שלנו, בתיה, זכתה לנסוע לרבי ולקבל ברכותיו הקדושות שהתקיימו באופן מלא ברוך ה"! בתיה, שהייתה אז בגיל השידוכים, עברה אצל הרבי וביקשה ממנו ברכה לשידוך בקרוב ולהיות מורה טובה. ומיד כשהיא חזרה, התקשר השדכן והציע את מוישי, שלימים בעלה.

ומאז חיינו התמלאו באור, ברוך ה', וגם התגשם החלום של העלייה לארץ!

במקום עבודתי בארץ ישראל, תליתי את התמונה של הרבי במקום, וברוך ה', המשכתי לספר ולהעביר שם מסרים חסידיים על החגים ועל תודעת הגאולה!

החלום הכי גדול והנפלא שלי התגשם וממשיך להתגשם: לידת נכדים ונכדות, נינים ונינות מתוקים מדבש! חיילי צבאות ה"!

במפגש משפחתי

תמונה 1

הזוית האישית

שמחה ליבי: תודה, סבתא, שהקדשת מזמנך היקר לספר לי את סיפור חייך המרתק, אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.

מילון

השגחה פרטית
הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי הקב"ה משגיח על הבריאה אותה ברא. הבעל שם טוב בתורת החסידות הוסיף והדגיש את רעיון "ההשגחה הפרטית", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה.

ביעור חמץ
ביעור חמץ הוא מנהג שתיקנו חז"ל בנוסף למנהג בדיקת חמץ, כדי לקיים את מצוות ביטול החמץ לפני חג הפסח. המנהג הוא על כל אדם לבער את החמץ המצוי בחזקתו בערב החג. צורת הביעור ואופיו נידונה בהרחבה בספרות חז"ל.

חיילי צבאות ה'
צבאות השם או צבאות ה' הוא שמו של ארגון ילדים שנוסד בי"ט בתשרי תשמ"א (28 בספטמבר 1980) על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחסידות חב"ד[1]. שמו של הארגון לקוח מכינוי לעם ישראל המופיע בספר שמות: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"[2]. קהל היעד של התנועה הם ילדים וילדות יהודים עד גיל בר מצווה ובת מצווה. המוטו של הארגון הוא "אנו רוצים משיח עכשיו".

ציטוטים

”החלום הכי גדול והנפלא שלי התגשם וממשיך להתגשם: לידת נכדים ונכדות, נינים ונינות מתוקים מדבש!“

הקשר הרב דורי