מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הכלב ג'וני

סבא וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי
הכלב ג'וני
מעשה בכלב נאמן, תיאור החיים בשנות ה-60 במושב בית גמליאל.

ביום חורף גשום וסוער, נסעה משאית מכפר אתא (היום קריית אתא) למושב בית גמליאל בדרום ובה משפחת ברגר. האב שלמה האם רחל והילדים, אני ואחי אברהם. התכרבלנו באחת מפינות המשאית, העמוסה בתכולת הבית. הגשם דפק על גג המשאית לאחר נסיעה של כ- 3 שעות שבעיני ילדה נראה כנצח. המשאית נעצרה ליד בית קטן מוקף שלוליות, וילדי השכנים עומדים על השביל ומתבוננים בהשתאות על היורדים מהמשאית. אבא הרים אותי על ידיו והוריד אותי מן המשאית, ילדה מפוחדת ונרגשת מן המקום החדש הלא מוכר. (עזבנו את הבית בכפר אתא שם היו לי חברות, משפחת היינפלד וילדיה, ובנות דודתי טובה ושושנה.)

במושב בית גמליאל, היו להוריי חברים מחוץ לארץ (רומניה) ולכן, בחר אבי לעבור למושב ולפתוח חיים עצמאיים חדשים. אחת החברות של אמי, פייגי זליג שמה, הגיעה לקחת אותי אליה, כדי שהוריי יתארגנו בנחת בביתם החדש. פייגי  לקחה אותי לביתה ואני כמובן שמחתי להכיר אישה חמודה וחייכנית. למשפחת זליג היו שלושה בנים ולכן, פייגה שמחה לפנק ילדה. כדי לשמח אותי, היא נתנה לי גור כלבים קטן חמוד הוא היה עם קול צייצני ג'נגי רך למגע, מאוד שמחתי לקבל את הכלב ובשמחה חזרתי לבית הוריי שאמי הספיקה לפרוק את הארגזים, ארגז אחד גדול שימש כשולחן. הכלב קיבל את השם ג'וני, הוא היה לחברי הטוב ביותר. הכנתי לו קופסא מרופדת (עריסה) והנחתי אותו ליד מיטתי.

ג'וני ליווה אותי לכל מקום, כשהלכתי לבית הספר במושב; ג'וני ליווה אותי לכיתה ואז חזר הביתה. בשעה שחזרתי הוא רץ לקראתי  וקיבל את פניי בשמחה ובקשקושי זנב. את ג'וני הצלחנו לאלף, הוא היה יושב ונותן יד לשלום, הוא היה נותן לי נשיקה ונשמע להוראות. כשרחצתי אותו הייתי מלבישה בבגדים הקטנים שהיו בביתנו. כל מי שהגיע לביתנו התאהב בכלב החמוד. הורי דאגו לחסן אותו פעם בשנה.

יום  חמישי אחד, אמא יצאה לקנות ירקות לכבוד שבת. הירקן היה אדון פרנקל שנסע  עם חמור ועגלה פעם בשבוע  הוא היה מכריז בקול רם ירקות! ירקות! . אנחנו הילדים היינו קוראים לו:" ירקות ירקות. " הכלב ג'וני ליווה את אמא  לירקן ולפתע עבר איש משרד הבריאות שראה את הכלב הקטן והחמוד והרעיל אותו, נתן לו פיתיון עם רעל.  אמא ניסתה להציל את ג'וני, השקתה אותו בחלב אך כל מאמציה נכשלו. כשחזרתי מבית הספר ראיתי את אמא מאוד עצובה  הבנתי שקרה משהוא ואז היא ספרה לי שהיא ניסתה להציל את כלבי המסור אך לא הצליחה. הייתי אז בכתה ד'. שנים ניסינו לאמץ כלבים אחרים אך אף אחד לא היה כמו ג'וני הכלב.

הזוית האישית

סיפורה של סבתא לאה, סופר לנכדה במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי".

לאה טאו תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: העלטה בימי ההמתנה

מילון

התכרבלות
ישיבה או שכיבה בצורה נינוחה, כשהגפיים אסופות אל מרכז הגוף, בתנוחה המזכירה תנוחה עוברית

ציטוטים

”הכלב ידידו הטוב של האדם.“

הקשר הרב דורי