מאגר סיפורי מורשת

רבקה נולדה בשנת 1936 בלוב בעיר סרצ'.

ילדותה של סבתא רבקה בלוב

היא הייתה בגן ילדים בשנת 1938, משם המשיכה ועלתה לגן טרום חובה בשנת 1940 ולגן חובה בשנת 1942. היא עלתה לכיתה א' בשנת 1943. לוב הייתה תחת שלטון איטלקי בשנים אלו לכן, היא למדה בבית ספר איטלקי עד כיתה ד'. השליט באותה תקופה, היה מוסליני. (שואת יהודי לוב)

סבתא שלי למדה עד כיתה ד' ומשם לא המשיכה ללמוד. בתקופה ההיא זה נחשב להישג, כי אז בנות לא נהגו ללמוד שם הרבה. לוב בתקופתה עברה את הכיבוש הנאצי, הגרמנים התחילו לבואו לביתם. המצב, החששות גרמו לכך שהם רצו לעלות לארץ ישראל.

העלייה לארץ ישראל

סבתא שלי והמשפחה שלה היו בקשר עם פעילי הסוכנות ועם השליחים מישראל, הם חיכו שבארץ יתאפשר המצב לקלוט אותם. בשנת 1949הם עלו לארץ. בהתחלה הם חיו באוהלים ואז הם הלכו למושב שדה עוזיהו. שם לא היה שם כלום היה רק חול, דיונות של חול. הם התחילו לבנות בתים ואת המושב החדש.

המשפחה שלנו

שם סבא וסבתא שלי הכירו והפכו לחברים התאהבו, התחתנו ועברו לגור ביחד. הם עדיין זוג כשסבתא שלי בת 78 וסבא שלי בן 83 . יש להם 11 ילדים ומהם יש להם גם נכדים ונינים. הם ביחד וטוב להם.

כל חג, מועד ושבת כל המשפחה באה אליהם. זו משפחה גדולה עם המון בני משפחה. כולם אוהבים אותם. אנחנו מאוד אוהבים ללכת אליהם, כי יש להם בית גדול ויפה וכיף שם ואנחנו אוהבים לשחק שם ולהיות אצלם.

העשרה

שואת יהודי לוב: "תחילתה עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 וסיומה, כשבריטניה כבשה את לוב מידי איטליה הפשיסטית בדצמבר 1942. חלק מיהודי לוב הוגלו למחנות באירופה, בהם שהו עד לסיום מלחמת העולם השנייה.

בלוב היו קיימות שתי קהילות יהודיות גדולות, האחת במחוז טריפוליטניה המערבי הגובל בתוניסיה, ובעיקר בבירתו טריפולי. והשנייה במחוז קירנאיקה המזרחי הגובל במצרים ובעיקר בבירתו בנגאזי. במהלך השואה נספו יהודים רבים, אלו שניצלו חיו בתנאים מחפירים ולרוב סבלו מעוינות מצד שכניהם הערבים, עד אשר עלו לארץ ישראל (מרביתם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל)."

תשע"ה