מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי. נולדתי בת"א לאבא שעלה בגיל מאוד צעיר מפולין ונלחם על הקמת מדינת ישראל: היה חבר במחתרת והיה אסיר בקניה.

אמא שלי עלתה מרומניה בהיותה נערה. היא היתה ניצולת שואה. לאחרונה היא תיעדה את הסיפור שלה כסיפור עדות ליד ושם. הם נפגשו בת"א ונישאו ומאז כל השנים גרנו בת"א.

טשרניחובסקי אמר ש-"…האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו….". יונתן במידה רבה ספג את תבנית נוף מולדתי…. החינוך שאני קיבלתי והתרבות על ברכיה גדלתי.

נושא מדינת ישראל וחשיבות קיומה היה נושא לשיחות יומיומיות בביתנו. אהבת הארץ היתה במרכז ההוויה ונהגנו לטייל בה הרבה בשבתות ובחגים יחד עם חברים של ההורים וילדיהם.

הסיפור שאני רוצה לספר הוא על אהבת הארץ בכלל ועל אהבת העיר ת"א בפרט. לאורך כל שנות ילדותו של יונתן הקפדנו לבקר את הורי בת"א ובהזדמנות זו נהגתי לקחת את יונתן לטיול רגלי ברחובות ת"א כדי שיחווה את האווירה המדהימה, עיר צבעונית שוקקת חיים.

יונתן פחות התלהב מהעיר אך מאוד התלהב מכלי הרכב! הוא מאוד אהב לעקוב אחרי כלי הרכב החולפים, ולזהות כל דגם של מכונית ואופנוע.

הזוית האישית

יונתן: היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולמדנו על סיפורים מהעבר שלה. זה היה מאוד מעניין.