מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל להוריי – רבקה ושמואל, שהגיעו ארצה כחלוצים לפני קום המדינה.

גדלתי בגבעתיים וכילדה למדתי בבית הספר היסודי "כצנלסון".

אהבתי מאוד את השעות של אחרי הלימודים, אחרי בית הספר, כאשר כל החבורות היו הולכות ברגל לשטחים הפתוחים כי לא היו רמזורים והיו מעט מכוניות. בשטחים הפתוחים היינו משחקים קלאס, חמש אבנים, שלוש מקלות, הקפות ועוד המון דברים מעניינים, וגם מתפרסים על השטחים שהיו. כשירד גשם היינו הולכים לאחד הבתים ומשחקים מונופול ומשחקי קלפים. ממש אהבתי לשחק עם חברותיי.

אני זוכרת שאני ושתי חברותיי הטובות היינו הולכות מדי פעם למטע של עצי דוּמים, קוטפות אותם לשקית בד והולכות הביתה לשטוף אותם ולאכול אותם.

לאחר סיום הלימודים בבית הספר היסודי המשכתי לתיכון "קלעי".

בזמן שהייתי בתיכון הייתי בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד". בדרך כלל אחרי פעולה היינו רוקדים ריקודי עם והיינו עושים א"ש לילה, פעילויות ספורטיביות ועוד. יצאנו להרבה טיולים ומחנות.

כשהייתי בכיתה ט' ו-י' הייתי גם מדריכה בתנועה. אהבתי להדריך, זאת חוויה מהנה ביותר.

כילדה ונערה תמיד חלמתי להיות אחות בבית החולים כדי לעזור לאנשים, ואכן לפני שהלכתי לצבא למדתי בבית הספר לאחיות.

הזוית האישית

יערה: נהנתי לדבר עם סבתא שלי וללמוד על העבר שלה, במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבית הספר.