מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי שושנה רחי, ואני סבתא של אודל.

נולדתי בתל אביב בשנת 1948 להורי משה וחמדה מערבי. הורי נולדו בסוריה ועלו לארץ ישראל.

בשנות ילדותי גדלתי בעיר תל אביב. גרנו בבית קטן עם שני חדרים והיינו 10 נפשות, זוג הורים ושמונה ילדים. אחד האירועים המיוחדים מהילדות שלי הוא מסיבת הבת  מצווה שלי. האירוע היה מרגש ושמח, חגגתי עם החברות וקיבלתי מהורי שעון יד.

בית הכנסת היה מקום המפגש של האנשים. הוא היה ממוקם סמוך לבית שלנו, הייתי צריכה רק לחצות את הכביש ולהגיע אליו. עד היום בית הכנסת הזה קיים.

אהבתי לשחק עם חברותי, היינו משחקות הרבה בחוץ, ברחובות השכונה שלנו. המשחקים ששיחקנו היו: קלאס, חמש אבנים, מחבואים ועוד. למדתי בבית הספר רמב"ם החברות אהבו אותי מאוד, הייתי ממש מקובלת בחברה. המאכל האהוב עלי היה תבשיל ירקות מבושל על הגז.

התחתנתי בגיל 20 בשנת 1969. כשנולדו לי ילדים הייתי בת 23 ברוך השם, יש לי היום  חמישה ילדים מקסימים, והרבה נכדים, בן פורת יוסף, שעוזרים לי. מודה להשם כל יום על הילדים היקרים ועל הנכדים שלי, שגורמים לי הרבה נחת שלי מהם. אני אוהבת אותם. אני הולכת אליהם ומבשלת יחד איתם. אני נהנית איתם כל יום מחדש. חוגגת איתם את היום הולדת שלי, יותר מדויק, אני לא חוגגת, הילדים שלי חוגגים לי. בכלל, אני אוהבת מאוד לעזור לאנשים, אני מאוד אוהבת גם לשמח אנשים, ואוהבת גם לדבר עם  אנשים. העיסוק שלי היום זה לא מה שתכננתי כשהייתי צעירה. הייתי רוצה ללמוד היום נהיגה ובעתיד הייתי רוצה לדעת איך משתמשים במחשב.

נקשרתי לחב"ד וטסתי אל הרבי, אבל לא זכיתי לראות אותו בעיניי.

הזוית האישית

 סבתא שושנה: מאוד משמח אותי שנכדתי היקרה, אודל, רוצה לדעת מה היה לסבתא בילדות ומתעניינת מאוד בסיפור של חיי. זה גורם לי נחת ושמחה.