מאגר סיפורי מורשת

שמי אורנה, נולדתי בשנת  1963, בעיר אשקלון. למדתי באשקלון עד גיל 12.

בגיל 12 אימי נפטרה ונשלחתי לפנימייה – כפר הנוער והילדים – "הדסים". כפר הנוער נמצא בשרון. את רוב ילדותי העברתי ב"הדסים" מכיתה ז'-י"ב.

בהדסים למדו ילדים רבים שהגיעו מכל רחבי העולם במסגרת עליית הנוער. הם הגיעו מאירן, ארגנטינה, צ'ילה ורוסיה.

גרנו כולנו במשותף. אכלנו, למדנו וכייפנו בהדסים. למדנו על התרבות של אחד של השני, למדנו על ארץ ישראל, יצאנו לטיולים רבים, חגגנו חגים כמיטב המסורת בעלי משמעות רבה.

זו היתה תקופה בלתי נשכחת ומשמעותית מאד עבורי.

בהדסים עוצבו חיי. הדסים בליבי עד היום. ליבי מתכווץ מהמחשבה על ילדותי היפה בהדסים.

את בעלי דוד הכרתי אצל קרובת משפחה. התחתנתי בשנת 1983ונולדו לי 3 בנות – אמירה, הדס וגל.

יש לי 4 נכדים מדהימים ומיוחדים.

כיום אני גרה באשקלון, עובדת כסייעת לרופא שיניים בעיר אשקלון.

הזוית האישית

סבתא אורנה : מאד נהנתי מהתכנית. הגעתי לכל מפגש בשמחה רבה. נהנתי גם מזמן האיכות על הכדי האהוב. הצטערתי מאד שהקורונה קטעה את התכנית.

יונתן : נהנתי שסבתא הגיעה לבית ספרי. היה לי כיף במפגשים, למדתי כל סבתא דברים חדשים. היה לי חבל שהפסקנו את המפגשים בגלל הקורונה.