מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייתה של סבתא לאה קפלן לארץ ישראל

סבתא לאה נולדה בשנת 1945, בעיר קרקוב שבפולין. העיר קרקוב היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

בזמן הכרזת המדינה ב- 1948, סבתי גרה בפולין. היא עלתה לארץ שנתיים לאחר ההכרזה, בשנת 1950, כשהייתה בת 5, מפולין עם הוריה, באנייה שנקראת "קוממיות". הוריה ואחותה הפליגו לארץ מנמל באיטליה.

היא עלתה לארץ, כיוון  שאחרי מלחמת העולם השנייה לא היה נעים לגור בפולין, רדפו שם את היהודים. בשל כך עודדו את היהודים לעלות לארץ.

המקום הראשון אליו הגיעה סבתי כאשר הגיעה ארצה, היה שער העלייה ליד חיפה. משם פיזרו את העולים למקומות שונים בארץ.

את משפחתה של סבתי שלחו לבית שאן, שהייתה עיירת עולים ואליה הגיעו עולים ממקומות שונים בעולם. סבתי מספרת שבתחילה היה קשה בארץ, הם גרו באוהל בלי שירותים ובלי מטבח. אימה בישלה על פתילייה בתוך האוהל, והשירותים היו בחוץ לכל שוכני מחנה האוהלים. גם המים היו מחוץ לאוהלים, הם נעזרו במכלים מרכזיים בחוץ. ממכלים אלו לקחו את המים בכלים. בנוסף לכך, בקיץ היה חם מאוד ובחורף קר מאוד. את האוכל היו מחלקים לפי תלושים (תלוש לסוכר תלוש לקמח ותלוש לבשר) מעבר לכך, לא היה מבחר גדול של אוכל.

סיפור מרגש וקשה שקרה בתקופה זו: לסבתי נולד אח בתקופה בה התגוררו באוהל. אחיה חלה מאוד והיה מאוד קשה לטפל בו, בשל התנאים הקשים בהם חיו, עד שהוא הבריא.

הזוית האישית

רוני – החוויות שלי מההשתתפות בקשר הרב דורי הם שהקשר ברב דורי נתן לי ללמוד על סבתא שלי יותר ובאמת לשבת איתה ולדבר איתה