מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים וולנטינה מזונוב, היא נולדה בגרמניה בעיר דרזדן בשנת 1946 (שנה אחרי מלחמת העולם השנייה). היא נולדה שם כי ההורים שלה נסעו לגרמניה כדי לחקור על טכנולוגיה של גרמניה. להורים של סבתא שלי קוראים פסיה ולאון.

בתום התקופה שבה ההורים של  סבתא שלי עבדו בגרמניה הם נסעו לברית המועצות לעיר קלין (ליד מוסקבה). שם סבתא שלי הלכה לבית ספר ולמדה עד כיתה י"א. ילדותה של סבתא שלי היה שמחה.

התמונה של פסיה

תמונה של המשפחה של פסיה (טריימן)

תיאור החיים בקייטנה

כל קיץ סבתי נסעה לקייטנה. הקייטנה נמצאה לא רחוק מהעיר. באזור הקייטנה היו בתים קטנים, הייתה גם בריכה, היה שם גם חדר אוכל גדול ושבו הכלו כל הילדים. בקייטנה היו ארבע ארוחות: ארוחת בוקר, ארוחת צהרים, ארוחה קטנה של נישנוש וארוחת ערב. בדרך כלל אחרי ארוחת צהרים כל הילדים נחו. כל בוקר הם קמו ב-7 והלכו לעשות תרגילי בוקר. אחר כך כל הילדים הלכו להתלבש ואחר כך המדריכים ספרו את כל הילדים כדי לבדוק האם כולם נמצאים ובריאים.

הילדים לאורך היום היו עסוקים בפעילויות, תחרויות כמו כדורסל, כדורגל, כדורעף טניס ועוד. ילדים בקייטנה גם למדו לשיר, לרקוד, לצייר ועוד הרבה דברים אחרים. היה להם זמן חופשי שבו ילדים יכלו ללכת לבריכה להיפגש אחד עם השני. בקייטנה היה מקום מסוים שכל ערב אחרי ארוחת הערב המדריכים אספו את כל הילדים ואז כולם התיישבו מסביב למדורה שם שרו שירים. ילדים ממש אהבו להיות בקייטנה כי היה שם ממש כיף. בקייטנה ילדים היו עד שלושה חודשים של הקיץ. ההורים יכלו לפגוש את הילדים רק פעם אחת בחודש.

בחורף גם היה חופש של עשרה ימים. לפי סיפוריה של סבתא שלי גם בחופשה זו הם היו בקייטנה. בקייטנה של חורף גם אכלו ארבע פעמים ביום אבל כל האוכל היה חם. שם ילדים היו משחקים במשחקי החורף, היו זורקים אחד על השני כדורי שלג, הם עשו סקי ועוד הרבה דברים ופעילויות. הילדות בברית המועצות היה שמח ומעניין. בשנת 1970 וליה התחתנה עם ויקטור (סבא שלי) ואחרי זמן נולדו להם שני בנות וקראו להם מילה (אימא שלי) ולנה.

וליה וויקטור

מילה ולנה (משמול מילה מימין לנה)

הזוית האישית

מטביי שולפין: היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפורים שסבתא שלי סיפרה לי והיה לי מאוד מאוד כיף לכתוב אותם.

וולנטינה מזונוב: ממש שמחתי להיזכר בעבר שלי והייתי מאוד שמחה לספר הכל לנכד שלי.