מאגר סיפורי מורשת

סבתא לאה  נולדה בפולין בשנת 1937 לפני מלחמת העולם השנייה' בפרוץ המלחמה סבתא וכל המשפחה נסעה לברית המועצות. מה שסבתא זוכרת שסבתא שלה העלתה אל הכרכרה והיא זוכרת את הפאה הנוכרית שלה.

המשפחה הגיעv אחרי הרבה נדודים לאורל ברוסיה ושם גרו בכפר והיה שם נהר ובו גם דגים וצמחיה סבוכה בקיץ סבתה אהבה להתרחץ בו. כשהגיע החורף הנהר קפא והיה נחמד להחלhק בו וגובה השלגים הגיע עד vגובה של סבתא והיא וילדי הכפר בנו אנשי שלג.

היה שם גן ילדים וסבתא למדה שם איך לדבר רוסית.

אבא של סבתא שקראו לו משה היה ספר הוא התחיל לעבוד במספרה והמשפחה התאקלמה במקום. הייתה מלחמה והיה רעב גדול ואנשים קבלו הקצבה של לחם ואוכל והיו הרבה מחלות אבל לא היו תרופות. לסבתא הייתה אחות גדולה בשם אירקה שחלתה בדלקת ריאות ונפטרה.

כעבור כשנה בשנת 1941 נולדה לסבתא אחות.

סבא משה נאסר כי דבר נגד סטלין. המצב בבית היה קשה מאוד. כל התפקידים נפלו על אמא של סבתא: דאגה למשפחה, פרנסה, נקיון, בריאות…

סבתה רבה חיה עבדה במפעל ליצור נשק והיא עבדה מהבוקר עד הערב והיא היתה מגיעה מספר פעמים ביום להניק את התינוקת.

כשהמלחמה נגמרה בשנת 1945 הייתה שמחה מאוד גדולה בכל רוסיה אנשים רקדו ושרו וחגגו והיו הרבה מסיבות בכל המפעלים שעבדו בייצור נשק. סבתא חיה הלכה למסיבה כזו וכשחזרה ממנה הביאה לנו תפוז וזו הייתה הפתעה גדולה.

האנשים שברחו לרוסיה עם פרוץ המלחמה התחילו לחזור לפולין והם נסעו ברכבות על הרבה רכבות התנפלו פולנים ששנאו יהודים וחלק מנוסעי הרכבות נהרגו.

כשסבתא חזרה לפולין היא הייתה בערך בגיל 8 המשפחה התיישבה באזור שנקרא בשם "שלזיה התחתית". זה מקום שבו גרו הגרמנים והם גורשו משם והיו שם המון משחקים בובות ,בתים, כלים שונים למטבח המשחקים. דברים שסבתא לא ראתה ולא שחקה בהם אף פעם כי הייתה מלחמה.

סבתא התחילה ללכת לבית ספר פולני שהיה בתוך כנסיה סבתא למדה לדבר פולנית ולכתב פולנית. אז השתמשו לכתיבה בעט עם ציפורן מיוחדת וקסת עם דיו. לפני סבתא ישבו שני ילדים. בלי כוונה סבתה שפכה את קסת הדיו על גבם ואז הם צעקו עליה "זידובקה" שפרושו יהודיה כקריאת גנאי. בעקבות כך, סבתא הפסיקה ללכת לבית הספר.

באותו פרק זמן התחילה לפעול ההעפלה בפולין. אימה של סבתא והאחיות של סבתה ואחיה החליטו לעלות לישראל. קבוצות של אנשים וילדים עלו על משאיות עם חבילות ועם מזוודות והסיעו אותם לכיוון יערות שהבדילו את הגבול בין פולין לגרמניה בתוך היער כולם ירדו מהמשאיות והתחילו ללכת ברגל לכיוון הגבול הגרמני. כשהתקרבנו לגבול תפסו אותנו חיילים אמריקאים והעלו אותנו בחזרה למשאיות כי אסור היה לנו לחצות את הגבול בלי רשות ואנחנו חזרנו למקום שממנו יצאנו.

המבוגרים החליטו שנצור הכשרה חקלאית בצ'כוסלובקיה. היינו שם בערך שנה וסבתא למדה שם לכתוב ולקרוא באידיש והשתמשתי בידע זה כשעלתה  לישראל במסגרת עליית הנוער וכתבה מכתבים למשפחה. בשנת 1947 סבתא הגיעה ארצה והייתה 5 שנים במוסד ילדים דתי בבני ברק.

בשנת 1948 שמעה ברדיו על הכרזת המדינה באו"ם. לאחר הכרזת המדינה התחילו יהודים לעלות לישראל ואז הגיעה אמא של סבתא לארץ. בשנת 1952 הגיע אבא של סבתא לארץ ואז היא התחילה לגור עם ההורים. ההורים של סבתא גרו בכפר שלם שזה אזור בתל אביב.

סבתא למדה בבית ספר תיכון בתל אביב, בית הספר היה קרוב לביתו של דוד בן גוריון. עם גמר התיכון סבתא התגייסה לצבא הגנה לישראל ושרתה בחיל אוויר. עזר ויצמן היה מפקד החיל. זה היה בזמן מלחמת סיני.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.