מאגר סיפורי מורשת

שמי יאיר מרדכי רובין אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד סבתא שלי. סבתי, טליה בן רובין.

סבתא טלה בר רובין מספרת:

שמי טליה בר רובין – הסבתא של יאיר מרדכי – ההורים שלי הינם יעקב וג'וליה (גילה) רחמים. גילה עלתה מלוב בגיל שלוש ויעקב עלה מעיראק בגיל אחת עשרה. אביה של סבתא שלי יעקב רחמים, עלה לארץ מעיראק לאחר שאביו נרצח בתקופות הפרעות.

יש לציין כי עד לתקופת הפרעות חיו היהודים והערבים בהרמוניה ושלווה, אך משהחלו היהודים לעלות לישראל, רצו הערבים את רכושם ובשל כך הם החלו לטבוח בהם ולזרוע הרס והרג, וממצב זה באחד מהפרעות, סבא של סבתי נהרג בהיותו בן 21 שנים. הוא נקבר בעיראק על גדות נהר הפרת, ומה שעצוב שאין מי שיכול לעלות לקברו.

ילדותי

נולדתי וגדלתי באור יהודה, למדתי בבית הספר היסודי "סעדיה גאון" ולאחר מכן בבי"ס רוגוזין. המשכתי את לימודי ולבסוף סיימתי לימודי משפטיים בהצטיינות.

את חוויות הילדות אני זוכרת עם המון משחקי חברה, קלאס, מחבואים, סימני דרך ועוד הרבה משחקי חברה בהם כל הילדים היו יורדים לספסל השכונתי, שם נפגשנו ושם שיחקנו בעיקר בחוץ. היתה זו תקופה הרמונית ושמחה, שיחקנו בעיקר במשחקי חצר ומשחקי חוץ, כי אלו בעצם המשחקים שהיו לנו לשחק בהם אז.

חוויות תקופת הלימודים בבית הספר ותקופת הבגרות

תקופת לימודיי בבית הספר עיצבה את אישיותי לחיים עצמאים ביותר. בתקופת לימודי בבית הספר כל התלמידים היו בערך באותו מעמד כלכלי, ההורים של כולנו היו צריכים לעמול קשה על מנת לתת לנו שיעורים פרטיים והם השתדלו לתת לנו את החינוך הטוב ביותר, והאמת שאנו ידענו להוקיר ולהעריך אותם על כך.

מתקופת לימודי נהניתי במיוחד מהמטיולים שאליהם יצאנו מבית הספר. הטיולים היו הגיבוש הכי טוב עבורנו התלמידים, כי אז לא היו טלפונים ניידים והתקשורת הייתה פנים אל פנים, ידענו להנות אחת מהשנייה וליצור חוויות מהנות משותפות.

בתום לימודי התגייסתי לצבא, את שירותי הצבאי עשיתי בלשכת מפקד חיל האוויר. עבדתי בכל מיני עבודות ובגיל 48 החלטתי לחזור ל"ספסל הלימודים" והמשכתי בלימודי האקדמיים והפכתי להיות עורכת דין, שזהו עיסוקי עד היום, אני עדיין לא בפנסייה ויש לי עוד הרבה שנים לעבוד ולתרום את נסיוני הרב. תקופת הקורונה אותה עברנו בשנים האחרונות, היוותה עבורי פסק זמן בחיים, שאותו ניצלתי לבישולים ואפייה וקצת זמן איכות עם עצמי.

צלחת סדר פסח

יש חפץ מיוחד העובר במשפחתנו מדור לדור, וזה אחד מסימני הפסח. ה"זרוע". אבי הביא חפץ זה כשהם עלו לארץ מעיראק.

מסר לדור הצעיר – הגשמת החלומות

לא להפסיק לרדוף אחרי החלומות ולהגשימם.

מניסיוני אין דבר העומד בפני הרצון – והסיפור שלי הוא, שהתחלתי את לימודיי המשפטיים בגיל 48 לצד סטודנטים צעירים. בהתחלה היה לי קושי, אך לא רציתי לזנוח את שאיפותיי וחלומותיי להיות עורכת דין, וכך בגיל 51, הגשמתי את חלומי והפכתי להיות עורכת דין שסיימה את לימודיה בהצטיינות. 

הזוית האישית

יאיר הנכד: נהנתי מאוד לראיין את סבתא ושמחתי להיפגש איתה בבית הספר, במפגש של תוכנית הקשר הרב דורי. סוף סוף דיברנו בלי הפרעות באמצע. דיברנו על תקופת ילדותה של סבתי ובגרותה. נהנתי מכל רגע!

אני גאה בסבתא שלי שהגשימה את חלומה