מאגר סיפורי מורשת

סבתא שרה קליין מספרת לנכדתה מושקא קליין:

שמי שרה קלייו, נולדתי בצרפת בשנת 1956, נקראתי בשם שרה, על שם סבתא שלי, האימא של האימא שלי, שנודעה בכינויה "מומע שרה". היא הייתה מראשי העומדים בחזית שחרור החסידים יחד עם שורה של חסידי חב"ד מפורסמים ואני הנכדה הראשונה שזכיתי להיקרא בשמה.

להוריי קראו יוסף וצביה גולדברג, יש לי שני אחים ושלוש אחיות ואני החמישית. גרנו בברנואה שבצרפת.

רציתי לספר לך על חוויה מיוחדת, שהייתה לי בתקופת הנעורים שלי:

זה היה בחודש תשרי, הייתי בגיל 16 כשזכיתי לנסוע לרבי מליובאוויטש ולהיכנס ליחידות הראשונה שלי אצל הרבי. יום ההולדת שלי חל  ב – ז' חשון,  היחידות התקיימה קצת לפני יום ההולדת שלי. נסעתי לרבי עם הוריי ועם אחותי ברכה, אחותי הצעירה.

לפני שנכנסנו, אבא שלי אמר לנו, שכל אחת תכתוב מכתב בנפרד לרבי. אני, כמובן כתבתי שיש לי יום הולדת וביקשתי ברכה. נכנסו אני, אבא ואימא שלי וברכה אחותי. כשנכנסנו, הרבי קרא את המכתבים שלנו, הרבי הסתכל אלי ושאל אותי: "כמה תפילות את מתפללת כל יום?" ואמרתי לו: "שתיים".

הרבי אמר לי: "בטח את מתפללת שחרית וערבית" אז אני עניתי לרבי: "לא, אני מתפללת שחרית ומנחה" והוספתי: "אמרו לי שתפילת ערבית זו לא חובה לנשים".

הרבי אמר לי: "מהיום תתפללי ערבית" ואני אמרתי לעצמי בלי נדר.

אחר כך אני ואחותי ברכה יצאנו והוריי נשארו עם הרבי. לאחר מכן, אימא שלי יצאה ורק אבא שלי נשארעם הרבי ולבסוף, גם אבא שלי יצא.

מזל שאמרתי בלי נדר, כי לפעמים לא מסתדר לי להתפלל ערבית.

תמונה משפחתית שלנו

הזוית האישית

מושקא: תודה רבה, ששיתפת אותי בחוויה המיוחדת שלך.

אני בפעילות בבית הספר