מאגר סיפורי מורשת

"חומי היון נטרף  חום וגדול היה חומי   

יפה תואר וגאוותן   הסתובב ואמר: " אין כמוני חזק וזללן"

ובנים הוליד קטנים וגדולים

צבע רובם מוריד, ומיעוטם שחורים

משפחתו הוגדלה  בעזרת אשתו  אשר שמה "שונה"   

והיא גדולה כמוהו.  

יום אפור בא  התעופף חומי באוויר   

עורב את ציפורניו בו תקע ואת שונה הדוגרת אלמנה השאיר. "                 

 

זהו שיר הספד לחומי שהיה היון הראשון שרכשתי יחד עם בת זוגתו שונה [ראשונה]. חומי כפי שאפשר להבין, היה חום כולו ואילו אשתו שונה הייתה בצבע שחור לבן.שניהם גדולים יחסית, כנראה מהגזע המצרי.

 

הגעתי למושב חרות בגיל 3, ומאז, אני זוכרת את עצמי עוזרת להורי במשק כמיטב יכולתי: בלול, ברפת ובפרדס. בזמנו ההשקיה הייתה נעשית בתעלות וב "צלחות" כך שכל היום היינו בפרדס.ובין צלחת לצלחת, הייתי מטפסת על העצים ובודקת את קניי הצפרים.קנאתי בהם על יכולתם לעוף ולמדתי לאהוב אותם.  ביכורים בבית ספרי בשנות ילדותי הייתה נערכת בבית הספר חגיגת בכוריםכל חברי המושבים, בעיקר הילדים, היו מגיעים עם סליביכורים על כתפיהם, והיו עורכים את טקס מכירתם.היו גם ריקודים והקראות. בסלי הביכורים היו לפעמיםדברים מיוחדים: במבי שניצוד בשדה, ארנבות, זוגות יונים ואפילו עייר קטן.הגשמת חלוםאותי משכו היונים. שנים נדנדתי להורי שיקנו לי זוג אחד מהם, עד שיום אחד,לאחר שסירבו לקנות לי בחגיגת הביכורים, נענו לבקשתי ושלחו אותי לחבר המושב לרכוש אצלו זוג יונים בחצי לירה, אותם יונים עליהם כבר סיפרתי בתחילת המצגת.        

 

הכנסתי אותם למצודה קטנה, אותה שמנו על גג הסככה.  השידוך…הייתי מודאגת מאד, עד שיום אחד, מצאתי יונה זרה במצודה וסגרתי אותה עם היונה שלי. וראה זה פלא אחרי זמן קצר הציעו קן, והתחילו לדגור על הביצים שהנקבה הטילה. מסתבר שהזר היה זכר ושלי נקבה.           

 

זוג חדש נוצר: "חומה" ו"זר". השידוך היה מוצלח ביותר. החלו בהטלות בתדירות מרבית [כל חמישה שבועות] כשהצאצאים חזקים ובריאים. עם הזמן התרבו מאד והיה הכרח להעביר אותם למקום גדול יותר. אבי, שהיה נגר, בנה לי שובך מעץ כשבתוכו תאים רבים. ליונים שבקעו קראתי בשמות על פי צבעם, אופים ותנאי בקיעתם.

 

למשל: לאחד מכוער קראתי "פרצופי" ל-2 שבקעו מאותו מידגר" משה" ו"מרים" לאחד שכולו שחור "כושי" ועוד. את כל זאת כתבתי ביומן, שבו ערכתי גם טבלה בה כתובים: זמני הבקיעה, ההורים, בני הזוג וכולי. 

הטבלה

 

 

למדתי שהיונים הן לא תמימות כפי שנהוג לחשוב.  

ראיתי אם ש"מתחתנת"עם בנה, ואב שמחזר אחרי בתו…                                

 

תמיד חלמתי ללמוד בצורה יסודית על ענף הצפרים  וזאת הגשמתי לבסוף כשהשתתפתי בחוג צפרות במכון אבשלום.שם למדתי על סוגים שונים של צפרים וכן שהציפור שטרפה את חומי באוויר לא הייתה העורב אלא, כנראה, בז.                 

תמיד קנאתי בהם ורציתי לעוף כמוהם. שורשים כבר יש לי      

למה שלא יהיו לי גם כנפיים?    

 

תועד בשנת 2003