מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ברומניה בשנת 1948, בזמן השלטון הקומוניסטי.

לפני מלחמת העולם השנייה היו ברומניה כמעט מליון יהודים. לאחר השואה  נותרו רק כ-425,000. "במהלך המלחמה שיתפה רומניה פעולה עם גרמניה הנאצית וכמוה שמה לה למטרה לסלק את היהודים מרומניה, תוך שדידת רכושם. בשנת 1941 נערכו פרעות יאשי, בהן וברכבות המוות נהרגו כ-15,000 מיהודי רומניה. לאחר הטבח נערכו גירושים המוניים של יהודי בוקובינה ובסרביה לטרנסניסטריה. במהלך הגירושים נרצחו יהודים רבים ורבים מהמגורשים מתו כתוצאה מחיי המצוקה אליהם נדחקו. יהודי צפון טרנסילבניה הועברו יחד עם השטח לריבונות הונגרית ומרביתם נשלחו למחנות המוות." (ויקיפדיה).

 החלקה הצבאית לנופלי מלחמת העולם הראשונה בבית העלמין היהודי בבוקרשט

שני הוריי באו מבתים דתיים. הם הקפידו על כל המצוות והמנהגים היהודיים. אצלנו בבית הוריי כבר לא הקפידו כל כך על מנהגי היהדות, לא בגלל שלא רצו אלא בגלל פחד מהמשטר, שאסר בעצם על קיום מנהגים יהודיים בכלל.

אנחנו הצלחנו לעלות לישראל, "עם סוף המלחמה ועד סגירת שערי רומניה עזבו אותה כ-200,000 יהודים לארץ ישראל, כ-100,000 מהם עזבו בין השנים 1950-1952, ועוד מספר אלפים היגרו למדינות אחרות. עם הצטרפות רומניה לגוש המזרחי היו הגבלות על יהודי רומניה והם לא הורשו לעזוב אותה עד לשנות ה-60. במפקד של שנת 2002 נרשמו ברומניה 6,179 יהודים".

לפי דעתי העלייה שלנו לארץ ישראל מנעה את ההתבוללות של ילדיי.

הקמנו בישראל בית יהודי.

העשרה

יהדות רומניה: "יהדות רומניה היא קהילה יהודית עתיקה, מפוארת וחשובה. חלקים גדולים ממנה הושמדו בשואה ואחרים עלו לישראל, אך שרידיה קיימים עד ימינו באזור צפון הבלקן, באזור רומניה של היום. בתקופות שונות בהיסטוריה חלקים מרומניה נשלטו על ידי מדינות שונות ואפילו שפת המקום שונתה ויהודי המקום הושפעו בהתאם"