מאגר סיפורי מורשת

אני, אברהם פתל. משמעות שם המשפחה פתל – סבא רבא שלי היה סוחר ונסע הרבה בעולם לרגל עסקים, עסוקו היה מפעל לפיצוחים ומפעל לאריגה { פאתלה בערבית עיראקית זה אריגה}.

אני בנם של כדורי ורימה, נולדתי בשנת  1944 בעיר בגדד שבעירק. עלינו ארצה בשנת  1951. הגענו ללוד ומשם לשער עליה, שם היה שיבוץ מטעם הסוכנות ונשלחנו לפרדס חנה לחודשיים, משם למעברה ג' (למגדל גד שהיא אשקלון) אח"כ היינו 5 שנים במעברה ב' ובסוף הועברנו לשיכונים. אינני יכול לצפות בסדרת הטלוויזיה "מעברות", כי אני בוכה, מאוד קשה לי להיזכר בתקופה הזו, משום שזו התקופה שהייתה לי הכי קשה בחיים. אני זוכר שבגיל 7 סיפרו אותי ואת כל הילדים במעברה  ורססו עם חומר DDT, ובעקבות המקרה נמלטתי לקיבוץ "נגבה". שם למדתי  מכיתה ב' עד לגיוסי לצה"ל, בין השנים 1952-1961.

הייתה לי ילדות קשה, חיינו בדחק, אכלנו תפוזים בלחם ומרגרינה וסוכר. לא תמיד הייתי מגיע בחגים הביתה להורים, משום שהמחייה הייתה מאוד קשה.

באוקטובר 1961התגייסתי לחיל הנדסה קרבית, עברתי קורס חבלה והמשכתי באימונים עד ה-16/03/1962. השתתפתי במבצע "נוקד (סנונית)" ברמה הסורית ושם נפצעתי מירי ברגלי ולאחר אשפוז מסוים, חזרתי לצבא, שם עשיתי קורס מ"כים אח"כ קורס קצינים במחנה סירקין ליד פ"ת. בשנת 1964 שוחררתי מצה"ל. עם הזמן עברתי קורס חבלה וקורס חובשים קרביים במילואים; שירתי בסיירת שקד, שם השתתפתי במבצע סמוע בדרום הר חברון. במלחמת ששת הימים נפצעתי מרסיסים בגופי וגם במלחמת יום הכיפורים  נפצעתי וכתוצאה מכך סבלתי מ"הלם קרב".

6 חודשים לאחר מלחמת יוה"כ ולאחר ששוחררתי מהצבא, החלטנו מלכה ואני, מכורח יצר החיים, להינשא ב-24/03/1974; נולדו לנו 5 ילדים- 2 בנים ו3 בנות. אומרים ילדים זה שמחה, אני אומר נכדים כפליים, אני אוהב את הנכדים שלי עד בלי סוף. נכון להיום  יש לי 12 נכדים ונכדות שיהיו בריאים, שהם ממלאים את חיינו בטוב טעם. לי ולמלכה  יש משפחה חמה ומפוארת, מלח הארץ.

משנת 1984 עבדתי כמנהל עבודה באחזקת מבנים, בתחנת הכוח רוטנברג ב"חברת החשמל" (יסודות, חציבת כבישים, מדרכות, חפירות, ניקוי תעלות). עברתי גם קורס הנדסאי בנין.  בשנת 2011 פרשתי מהעבודה, מאז אני נהנה להתעסק בתחביביי השונים – איסוף בולים, מטבעות ומדליות, גילוף בעץ, גידול קקטוסים ופרחים, בישול, טיולים והרצאות, קריאת ספרים ומילוי תשבצים.

הזוית האישית

סבא אברהם: חוויה חווייתית, אפשר למצות אותה כל היום עם אוריקי, אורי הוא הנכד האהוב עליי ילד נבון וחכם, שובב ושופע כריזמה, הכול יודע. אורי: היה כיף, אני הרגשתי שלמדתי הרבה דברים שלא ידעתי על המשפחה שלי, עם כל יום שעבר, סבא שלי הוא איש חכם ומנוסה במה שהוא עושה, אני אוהב אותו מאוד.