מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הטעות הטראגית ממלחמת ששת הימים

חווה והנכד שלה עדן
סבתא חווה בטירונות
הטעות של מלחמת ששת הימים

סבתא חווה מספרת לעדן:

"שמי חווה דננברג, שם משפחתי הקודם הוא צ'סנר. נולדתי בגרמניה בעיר קאסל ב- 7/10/1946.

אני כאילו בכורה (השנייה במשפחה) מכיוון שאחי הבכור אברהם ז"ל נרצח על ידי הנאצים (לעיני ההורים). נשארה לי אחות אחת מירי, האחות טובה והאח דני נפטרו. האח דני ז"ל נפטר בגלל מחלת הסרטן והאחות טובה ז"ל נפטרה בשעת הלידה של ביתה השנייה שלא נולדה כי היא נפטרה יחד איתה.

בשנת 1949 עלינו לארץ מגרמניה וסבתא חווה הייתה בת 3. סבתא עלתה עם כל המשפחה שלה אבל האחים של אביה לא עלו כי הם נהרגו (נשרפו באמצע התפילה בבית כנסת) אבל אבא של סבתא חווה שרד.

בגיל 36 חוויתי מוות קליני אחרי ניתוח מסובך. במוות הקליני הרגשתי שעפתי לשמיים וראיתי אורות בצבעים מדהימים ופתאום הרגשתי שגופי נהיה כבד מאוד וצנחתי למיטה. הרגשתי כאבים מאוד חזקים שאלו הכאבים שלאחר ניתוח מרגישים. אהוד בעלי והרופא המנתח ישבו לידי ופניהם החווירו מדאגה, היה חשש שאני לא אקום לתחייה. רציתי לחזור למקום שהייתי בו מכיוון שהיה לי נעים ולא כואב".

בתור ילדה אהבה לשחק עם חברים וחברות בשכונה בגינה מאחורי הבית תופסת, מחבואים, ריקודים, חמש אבנים, ארבעה מקלות. בזמנים ההם לא היו טלפונים, טלוויזיות, ולא צעצועים. סבתא אהבה לאכול גפילטע פיש של אמא יונה.

חווה למדה בקריית ים, כשנכנסה לגן לא ידעה מילה בעברית כי הם דיברו בבית רק יידיש. בהמשך למדה בבית הספר מפלסים זכרה רק שלא שלטה בשפה העברית. זכור לה סיפור מכיתה א': בהפסקה שיחקו במחבואים וחווה הסתתרה בשירותים, נתלתה על החלון ואחזה בשמשה השבורה של החלון מעדה ושתי אצבעותיה נחתכו עמוק ולקחו אותה לבית חולים בשביל לתפור את החתכים באצבעות.

לאחר התיכון התגייסה לצה"ל לחיל הים בסטלה מאריס בחיפה

תמונה 1

בגיל 14 הכירה את סבא אהוד, הוא היה בן 15 ועד היום הם ביחד, נולדו להם 4 ילדים, שתי בנות ושני בנים ומהם יש להם 10 נכדים ו- 3 נינות (לא ביולוגיות).

בשרות הצבאי

תמונה 2

כל ילד שלה נולד בזמן מלחמה, למשל הבת הבכורה נולדה במלחמת ששת הימים ביוני 1967 ערן הבן השני, נולד במלחמת ההתשה 1970 אבירם (אברהם כיום), נולד שנה אחריי מלחמת יום כיפור 1974 ומורן הבת הצעירה נולדה במלחמת שלום הגליל ביוני 1982. במלחמת ששת הימים שהייתה בחודש 9 הודיעו לה שבעלה נהרג (סבא אהוד) אבל זו הייתה טעות ובחג השבועות הוא התקשר לשכנה וסבתא ענתה והוא אמר שהוא חוזר הביתה עוד יומיים והייתה שמחה גדולה בבית.

בהמשך למדה הנהלת חשבונות, עבדה בסוכנות היהודית כעוזרת מנהלית . ניהלו עסק עצמאי של אביזרי רכב שנקרא "כלבו לרכב בילי" על שם הילדה הבכורה, בחרה במקצוע זה כי אהבה אותו והיא נהנתה ממנו. עבדה במקצוע זה הרבה שנים. היום עובדת בהשגחה בבגרויות והאוניברסיטה הפתוחה.

לפני שנתיים חגגו לסבא אהוד מסיבת הפתעה גיל ה-70 וזה היה מאוד מרגש הזמינו לו חבריי ילדות היו כ-100 איש (כולל משפחה וחברים מהילדות).

הזוית האישית

עדן: החוויה עם סבתא הייתה מאוד מעניינת למדתי על סבתא וסבא המון.

מילון

גפילטע פיש
דג ממולא

ציטוטים

”במוות הקליני הרגשתי  שעפתי לשמיים וראיתי אורות בצבעים מדהימים. “

הקשר הרב דורי