מאגר סיפורי מורשת

שמי משה ימין קדושים, נולדתי בתאריך 21.1.1953 בבית חולים "מאיר:" בכפר סבא. נקראתי משה על שם דוד שלי וימין על שם סבא שלי. כל שנה ביום הולדתי נוהגים כל הילדים והנכדים להיפגש ולחגוג, אנו עושים על האש ולאחר מכן מקנחים בעוגה. נולדתי הילד השישי אחרי חמש בנות מתוך שנים עשר ילדים. המון שנים קיבלתי מהוריי המון פינוק מכיוון שנולדתי לאחר חמש בנות. כל חיי גדלתי בנווה ישראל.

בילדותי אהבתי לגדל עופות, היה לנו דונם אדמה והייתי מטפח את הגינה יחד עם אבי. בנוסף, היה לנו כרם ענבים בבית. אני זוכר חפץ מיוחד בילדותי – אופניים שאבי נתן לי במתנה. אמי הייתה מבשלת לנו המון מאכלים טעימים, אני זוכר את טעם הקוסקוס והמרק במיוחד. הבית תמיד היה מואר ומלא בשפע וניחוחות מהבישולים של אמי. בילדותי הייתי משחק עם החברים מהשכונה בג'ולות, הקפות, מחניים, חמש אבנים ובחבל. למדתי בגן דתי, לאחר מכן בבית ספר היסודי "בר אילן" ולאחר מכן בחטיבת "אורט". אירוע משמעותי שביגר אותי ושימח אותי מאוד היה כאשר התגייסתי לצבא. נלחמתי במלחמת יום הכיפורים.

בזמן המלחמה, כשהתפוצצו טנקים ועברנו מטנק לטנק, נחשבתי נעדר כשבועיים מאחר ולא מצאו אותי. המון חברים שנלחמו איתי מתו במהלך המבצע. הייתי גם בתעלת סואץ, בזמן המלחמה שמרנו על הגבול והיינו נוסעים לכיוון המצרים, בזמנו הייתה הרגשה של חשש ומתיחות מאוד גדולה. לאחר הפסקת האש כשנפגשנו עם כל הפלוגה, גילו שאני חי ..

השתחררתי מהצבא בהצטיינות. לאחר הצבא הכרתי את אידית והתחתנו באולמי "רון" בהרצליה, הייתה חגיגה גדולה ויפה. הבן הבכור שלי אמיר נולד כשהייתי בן עשרים וארבע ואידית הייתה בת תשע עשרה. הבאנו לעולם ארבעה ילדים. ביום בו עדי בתי הקטנה נולדה, נכנס לי אור לחיים, מכיוון שעדי הגיעה לעולם לאחר שלושה בנים וציפינו מאוד לבת.

עברנו לגור בשכונת שביב בהרצליה ושם גידלנו את ילדינו. במהלך נישואיי פתחתי מסגרייה בהרצליה יחד עם אחי מאיר. עבדתי שם כעשרים שנה, מאוד אהבתי את העבודה. כל ילדיי ונכדיי גדלים וגרים בארץ, ואנחנו בקשר מאוד טוב. כיום אני פנסיונר.

הזוית האישית

עילאי: נהניתי לערוך את התיעוד עם סבי. למדתי המון דברים חדשים שלא ידעתי עליהם או הכרתי קודם לכן. נחשפתי לסיפור ילדותו, לעברו הצבאי ולסיפור האהבה בינו לבין סבתא.