מאגר סיפורי מורשת

שמי נועה הורוביץ, סבתא שלי חיה לוסיה משתתפת איתי בתכנית הקשר הרב דורי. בחרנו להעלות את הסיפור שלה על הטבעת:

החפץ שבחרתי הוא עגילים שהיו שייכים לסבתא של סבתי לפני השואה וכשהיא הגיעה לארץ היא הפכה אותם לטבעת כמו שאפשר לראות בתמונה.

הסיפור על הטבעת התחיל במלחמת העולם השנייה, כאשר המשפחה של סבתא שלי מצד אביה גורשה מביתה בברית המועצות וכל רכושה נשאר מאחור. סבתא של סבתי לקחה איתה רק קופסה קטנה ובה תכשיטים של המשפחה בתקווה שהם יצילו את חייהם. מידי לילה הוציאו יהודים רבים והעמידו אותם לפני בורות חפורים וירו בהם והם נפלו מתים לבורות אלו. סבתא של סבתי השתמשה בתכשיטים ששמרה כדי לשחד את הקצין שביצע את הירי וכך ניצלה ממוות בטוח.

סבתא של סבתי נשלחה למחנה עבודה ושם שרדה את המלחמה לאחר שעברה עינויים ורעב. בתום המלחמה ולאחר ששוחררה מן המחנה היא נותרה חסרת כל ורק בגד לגופה. כך הגיעה לרומניה מתוך כוונה לעלות על ספינת מעפילים בדרך לארץ ישראל. סבתא של סבתי חיפשה את הקצין הרומני שקיבל ממנה את התכשיטים כדי לדרוש ממנו להחזיר לה את רכושה. בהגיעה לדירתו בבוקרשט דרשה ממנו להשיב לה את רכושה. הוא הושיט לה זוג עגילים משובצים ביהלומים ואמר לה שזה מה שיש לו. סבתא של סבתי ראתה וילונות וחפצים נוספים שנלקחו מביתה אך נטלה את העגילים ועזבה את ביתו.

היא שמרה על העגילים קרוב לליבה עד שהגיע לארץ ישראל באניית המעפילים פאן קרסנט. לאחר תלאות רבות, שבמהלכן לכדו הבריטים את ספינת המעפילים וכלאו את היהודים במחנה מעצר בקפריסין, הגיעה סבתה של סבתי ומשפחתה לישראל. בהגיעה לישראל לקחה סבתה של סבתי את העגילים לצורף וביקשה שיהפוך אותם לטבעת משובצת באותם היהלומים. בזכות טבעת זו ותכשיטים נוספים ניצלו חייה של סבתא של סבתי ומשפחתה וכך הגיעה סבתי לארץ כשהיא רק בת 7 שנים.

את הסיפור הזה שמעתי מסבתי, אשר עונדת בתמונה את הטבעת על אצבעה.

הזוית האישית

נועה הורוביץ: לא היה לי קל לשמוע את הסיפור של סבתא שלי ולדעת מה שהיא והאנשים הכי קרובים אליה עברו. לדעת שזה פצעים שישארו איתה לתמיד ולראות שקשה לה לספר. זה באמת כואב. אני יכולה להגיד על החפץ שבחרתי שיש לו ערך רב וחשיבות מאוד גדולה בעיקר לסבתא שלי, שזאת גם מזכרת מסבתא שלה ובלעדי הטבעת הזאת אולי לא הייתי קיימת גם לא סבתא שלי ולא היה מי שיספר את הסיפור.