מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החמין של סבתא איטה שטפל

סבתא ואני בחצר בית הספר
סבתא, אחרונה מצד שמאל, נשענת על האגרוף שלה
הילדות בבית הוריי ברמת גן

כאשר נולדתי בשנת 1951, בתקופת הצנע, לא היה אוכל בשפע ורק על פי תלושי אוכל קיבלנו את קצבת המזון לפי מספר האנשים במשפחה. לצערי, גם תמונות ילדות לא היו רלוונטיות. במקום תמונה אמא העדיפה לקבל גזר או תפוח אדמה למרק, תמורת התלושים ובשנת 1955, כשהלכתי לגן, לראשונה בחיי צילמו אותי תמונה ראשונה.

עם השנים כשגדלתי ולבית הספר הגעתי, עזרנו להורים בעבודות הבית. עם אמא הלכתי לקניות. בפעם הראשונה בחיי נכנסתי לאטליז (חנות למכירת בשר) ולראשונה ראיתי חלקי בשר תלויים על קרסים. עזרתי בבישולים ובניקיונות. ואז לאט לאט למדתי את תורת הבישול הפולני ומכאן מגיע מתכון החמין שעליו נספר בהמשך.

חוויות מהילדות

החל מכיתה ג', התחלתי ללכת לתנועת נוער "מכבי צעיר", שהמשכתי עד גיל שמונה עשרה לשמחתי. במסגרת זאת התאמנתי בספורט הסייף וכמו כן, השתתפתי במכבייה החמישית והשישית בהתעמלות קרקע.

בבית הספר, פרט ללימודים וספורט בתנועה, אבא שלי היה צבע ואני נתבקשתי לעזור. זה כלל צביעת לוחות בבית הספר וצביעת חדר המורים וחדר האחות. בשעות אחר הצהרים יצאנו לשחק עם החברים. משחקי הילדות היו חמש אבנים, משחקי כדור, מחניים, דודס שזה שני מקלות. סכין תוקע, גוגואים, גולות, מחבואים, חמור ארוך ועוד…

בשעות הערב המוקדמות, האמהות היו צועקות מהמרפסת לעלות הביתה. הילדות היתה פשוטה, לא היה שפע בכלום אבל היה אושר גדול, אהבה וכבוד להורים ולמורים.

ולשבת היה נהוג להכין חמין.

תמונה 1

החמין של סבתא איטה

לתוך סיר החמין היינו מכניסים:

בצל, תפוחי אדמה, בשר [בקר], עצמות מוח ומעיים ממולאים [קישקע], קטניות, גריסים, שעועית ולעיתים קרובות חיטה וביצים קשות.

את הסיר היינו אוטמים בעזרת בצק, לאחר מכן, היינו לוקחים את הסיר ביד, כל הדרך מרמת גן לבני ברק. שם היינו מפקידים את הסיר אצל האופה שהיה מכניס את הסיר שלנו ושל עוד משפחות רבות, בתנור ענק בגודל של חדר, ולמחרת ביום שבת, היינו חוזרים ולוקחים את הסיר כל הדרך הביתה. אבל, כאשר היינו מחזירים את הסיר, נדרשו 2 אנשים מכיוון שהסיר היה כבד וחם ביותר.

לאחר כעשר שנים, אימי קנתה פלטת שבת וכולם שמחו כי זה מאוד הקל עלינו.

כעבור מספר שנים, כאשר התחתנתי בגיל 21, הסיר עבר אליי ועד היום משמש לי כאשר אני מכינה לנכדיי חמין מפנק ביום גשום.

תמונה 2

הזוית האישית

אני וסבתא איטה למדנו רבות. שמחתי להיות בתכנית זו. איטה: נהניתי מתכנית זו. הדר גילתה התעניינות רבה בתקופה שאינה מוכרת בשנים אלה.

מילון

תקופת הצנע
תקופת הצנע הייתה תקופה שהאוכל היה מחולק בעזרת תלושים בלבד

אטליז
אטליז היא חנות למכירת בשר

ציטוטים

”לא הביישן למד“

הקשר הרב דורי