מאגר סיפורי מורשת

שמי אידה שלמה ואספר את סיפור העלייה שלי מרוסיה לארץ ישראל.

החלום שלי ושל משפחתי היה תמיד לעלות לארץ ישראל, להגיע למדינה שלנו היהודים. במקום שגרנו שלטו הקומוניסטים, הם לא אהבו אותנו, סבלנו במשך שנים מהשלטון בגלל שאנחנו יהודים. הקומוניסטים לא הסכימו שנעלה לארץ ישראל במשך הרבה מאוד שנים.

בשנת 1970 השלטון התחיל לתת אישורי עלייה  לארץ ישראל, שמחנו מאוד. יחד עם זאת התהליך היה לא פשוט וארוך. המחשבה שעמדה לנגד עינינו וחיזקה אותנו הייתה כי מדינת ישראל קיימת, הבית של היהודים, זאת המדינה שלנו ואנחנו צריכים להיות בה.

בשנת 1977 קיבלנו אישור להגיע לארץ ישראל, אני הייתי חברה במפלגה הקומוניסטית והיה לי פנקס אדום, החזרתי אותו למפלגה כחלק מהתהליך.

המסע התחיל והגענו מרוסיה לווינה במטוס, בווינה קיבלו אותנו נציגי הסוכנות היהודית שדאגו לתת לנו מים, אוכל, ובגדים לדרך, איתם הגענו לארץ ישראל.

בגיל 22 הגענו לארץ ישראל, אני, אמי, אבי והאחיין שלי. כאשר הגענו לארץ ישראל ביקשנו להגיע לעפולה מכיוון שאחי הגדול עלה לפנינו, בשנת 1972, וגר שם. היה חשוב לנו להתאחד כמשפחה. אני מאוד גאה ובטוחה במדינה שלי, גם כיום אני בקשר עם חברי ילדותי מרוסיה ואני תמיד אומרת שאין מקום יותר טוב לחיות בו מלבד ארץ ישראל.

הזוית האישית

הילה: הקשר הרב דורי והתוכנית הזו גרמה לי לשאול, לחקור ולגלות פרטים על סבתא כשעלתה לארץ.

אידה: אני מאוד שמחה וגאה לספר את סיפור העלייה שלי לארץ ישראל, שמחה שניתנה לי הזדמנות לספר לנכדתי הילה על התגשמות החלום לעלות לארץ ישראל.