מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים של פעם

סבתא
הגונדי של סבתא
ילדותה של סבתא גלילה

שמי גלילה דניאל. עליתי לארץ מפרס בגיל שנתיים, בשנת 1961. הגענו במטוס לארץ, אני, הוריי ואחי שהיה קטן ממני בשנה.

כשהייתי בת 5 הלכתי בפעם הראשונה לגן. בגן התנהלו כמו היום בגנים. בכל יום חילקו לנו כריך, אני זוכרת שהכריכים היו טעימים ממש. אחרי כמה שנים עליתי לבית ספר, גם בבית הספר היה דומה להיום, אבל בבית ספר שלנו היה מקום, חדר אוכל, שקראו לו "המסעדה". בכל יום הגישו לנו מרק כמנה ראשונה וכמנה עיקרית הגישו לנו דג, אני זוכרת שהדג היה ממש טעים.

בתקופה שבה גדלתי לא היו מקררים בבתים, במקום מקרר הייתה לנו קופסא בה איחסנו את האוכל. כל כמה ימים היה מגיע לשכונה איש שקראנו לו "איש הקרח" הוא היה מביא לנו קרחון גדול אותו היינו שמים בתוך הקופסא, ליד הקרח הינו שמים מזון שהינו רוצים שישמר או שיתקרר. בנוסף לכך בעונת החורף, היה מגיע לשכונה שלנו איש שהיינו קוראים לו "איש הפחם" הוא היה מביא לנו פחמים כדי להדליק את תנור החימום. היינו מכניסים את הפחם לתנור ומדליקים את האש, ככה התחממנו.

אבא שלי עבד במפעל לגרביים, כל יום הוא היה מביא לנו הרבה גרביים. אני והאחים שלי היינו תופרים מהם בובות. יום אחד אבא שלי עשה תאונת דרכים, הוא קיבל מכה חזקה בראש והלך לבית החולים והיה מאושפז שם כמה חודשים. בזמן שאבא שלי היה מאושפז אימא שלי היתה בהריון עם אחי הקטן. אבא שלי הבריא בזמן שאימא שלי ילדה את אחי הקטן. הם החליטו לקרוא לו ניסים, מהמילה נס, בזכות הנס שאבא שלי נשאר בחיים.

אחרי שניסים נולד, לא הלכתי לבית ספר מכיוון שאימא שלי הייתה צריכה לחזור לעבודה. בכל יום היא יצאה לעבודה וחזרה בשעה ארבע אחר הצהרים, בזמן שאמי הייתה בעבודה אני שמרתי על ניסים והמשכתי ללמוד בערבים.

בגיל 16 התחלתי לעבוד בבנק דיסקונט, עבדתי במשך 44 שנים בבנק. לפני שש שנים יצאתי לפנסיה.

בגיל 20 פגשתי את דני, התחתנו אחרי שנתיים וביחד הבאנו לעולם ארבעה ילדים מקסימים. הבת הבכורה היא חן, אימא של נטע המתעדת. אחרי הבן השני יוסי ואחריו נולדה מורן. בן הזקונים שלנו הוא אבירם. עכשיו כולם כבר התחתנו והביאו ילדים לעולם, היום יש לי 11 נכדים מדהימים.

הזוית האישית

נטע: היה לי כיף להיות יחד עם סבתא שלי, להתקרב אליה להיות איתה ולהכיר אותה טוב יותר. נהנתי לעשות את המשימות יחד.

סבתא גלילה: היה לי נעים להיות עם נכדתי, נהניתי לבלות איתה ואני חושבת שהתכנית הזו היא רעיון מאוד טוב בכך שהיא מקשרת ומחברת בין הדורות.

מילון

גונדי
גוֹנדי הוא מאכל יהודי-פרסי של כופתאות עגולות ואווריריות מבשר עוף טחון, חומוס וקמח שעשוי מחומוס יבש. הגונדי מוגש עם המרק שבו התבשל, בדרך כלל על גבי מצע של אורז לבן. צבעו של הגונדי הוא צהוב, בשל השימוש בתבלין הנפוץ בפרס כורכום או זעפרן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל כמה ימים היה מגיע לשכונה איש שקראנו לו "איש הקרח" הוא היה מביא לנו קרחון גדול לשימור המזון“

הקשר הרב דורי