מאגר סיפורי מורשת

שמי אהוד ססובר, נולדתי בשנת 1943 בקיבוץ מחניים בגליל העליון. הוריי הם דינה ומשה. התקופה היא מלחמת העולם השנייה. הזיכרונות הראשונים שלי הם של חיילים בריטיים בשדה התעופה מחניים שליד הקיבוץ. גם פיגועי ערבים זכורים לי, בעיקר מקרה בו נהרג אבא של חבר מהגן מצליפה של ערבים. כמובן ששיחקנו בגן וטיילנו בענפי החי רפת, לול ודיר. היינו נוסעים להתרחץ באגם החולה שיותר מאוחר יובש בידי הקרן הקיימת. באפריל שנת 1948 החלה אצלנו מלחמת השחרור. חפרו במהירות מקלטים וירדנו אליהם בגלל התקפות סוריות מהאויר. באחת ההתקפות נהרגה אימא של אחד הילדים בגן. לאחר כחודש פינו את הילדים לחיפה בגלל הסיכון להישאר במחניים. חזרנו אחרי סיום המלחמה. עליתי לכתה א'. בשנת 1952, כשאני בן 9, עברה המשפחה לגבעת השלושה בה אני חי עד היום.

בתמונה מימין אני והוריי, באמצעית ובשמאלית – אני בילדותי

עבודה בקיבוץ

מכיתה ו’ עבדנו לאחר שעות הלימודים. בתחילה עבדנו בפינת חי של בית הספר. היו בפינת החי תרנגולות אווזים וברווזים וכן עופות צבעוניים, טווסים ועופות צבעוניים אחרים. מאוחר יותר עבדנו כבר בכל עבודה בקיבוץ  בעיקר בחקלאות. עבדנו באיסוף וקטיף ירקות. בחורף קטפנו הדרים, תפוזים אשכוליות וקלמנטינות. כמו כן עבדו בגיזום עצי פרי, תפוחים ואגסים. חלק מהילדים עבדו גם בלול בדיר הכבשים וברפת.

בתמונה רואים אותנו קוטפים כותנה. אלו היו השנים הראשונות של גידול כותנה בארץ ועדיין לא היו קטפות. זו עבודה קשה ומשעממת בימים האחרונים והחמים של הקיץ, הולכים עם תרמיל תלוי וקוטפים את הלקט.

סבא קוטף כותנה 

פעילות חברתית: בתמונה מימין אנחנו במחנה יושבים ליד שולחן אוכל שבנינו מסנדות ובוסים (קנה סוף). מימין הראשונה היא סבתא נילי ואני שלישי מאחוריה.בתמונה משמאל זו קבוצת הכדורסל שלנו. היינו משחקים שעות רבות בלילה במגרש. הצילום הוא לאחר שזכינו באליפות הארצית של ‘’הפועל’’ עד גיל 16, אני בשורה למעלה שלישי מימין.

בגיל הנעורים, מכיתה ז’ ועד י’’ב עסקנו שעות רבות בפעילות חברתית. הייתה ‘’חברת ילדים’’ ו’’חטיבת בני הקיבוצים’’  (דומה לתנועת נוער כיום). במסגרת זו היו ‘’פעולות’’ בנושאים שונים, ערבי ריקודים, אקטואליה ועוד. בחופשים התקיימו מחנות וקורסים שונים: מדריכים, ריקודי עם, עורכי עלונים, קורסי ותחרויות שחמט ועוד. כל שבועיים יצא לאור עלון שבו כתבו בני ובנות החטיבה.

צבא

בגיל 18 התגייסתי לצבא. שירתי בחיל השריון כל תקופת השירות הסדיר וגם בשירות המילואים. תקופת השרות הסדיר הייתה שקטה ללא שום מלחמות. בשירות המילואים השתתפתי בשתי מלחמות. במלחמת ששת הימים 1967 השתתפתי בקרבות לכיבוש רצועת עזה בחאן יונס. במלחמת יום כיפור בשנת 1973 הייתי בשארם א’ שייח ומעבר לתעלת סואץ בשטח מצרים.

סבא בצבא

בתמונה מימין בשירות הסדיר אני מימין. החייל משמאל נהרג בששת הימים כמפקד פלוגה. השני משמאל נהרג במלחמת יום הכיפורים כמפקד פלוגה. זו התוצאה הנוראה של כל מלחמה. צריך למנוע ככל האפשר מלחמה. התמונה משמאל צולמה לאחר מלחמת יום כיפור כאשר נסוגנו וחזרנו מעבר לתעלת סואץ, אנו על גשר ומאחורינו תעלת סואץ.

משפחה

הדבר הטוב והחשוב לי ולסבתא נילי הוא משפחתנו: ילדינו נעמה וינון ובני זוגם רמי ורונית וילדיהם, שהם נכדינו: לי ודין, נועה, אורן וניצן.

סבא אהוד וסבתא נילי מתחתנים

דוד רמי ודודה נעמה

משפחתנו 

הזוית האישית

סבא: היה לי מאוד כיף לעבוד עם נכדתי, שמחתי שצללנו אל עברי ביחד.

ניצן: היה לי מאוד כיף ללמוד על סבא דברים חדשים.