מאגר סיפורי מורשת

אני אמי אבודרהם וזה סיפור חיי. נולדתי ב- 20.11.1951 במרוקו.

יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יהודים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות נגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים. ויקיפדיה.

עליתי לישראל בגיל חמש בשנת 1956. שנת 1956 הייתה השנה השמינית לעצמאותה של מדינת ישראל. בשנה זו מתרחש מבצע קדש, המלחמה הראשונה בה מעורבת ישראל לאחר מלחמת העצמאות. בנוסף, מתחולל, ברקע למלחמה, טבח כפר קאסם, אשר השלכותיו לסוגיות זכויות אדם בישראל משמעותיות. ויקיפדיה. עלינו לארץ בתקופה מאוד לא פשוטה לאנשים בארץ, אך העדפנו להיות בארץ שהיא שלנו מאשר תחת שלטון מוסלמי.

התחביבים שלי בילדותי היו לנסוע באופניים, ולשחק עם חברים בשכונה. כמו כן אהבתי לשחק עם בני משפחתי ועם האחים בבית. יש לי שמונה אחים שלושה בנים וחמש אחיות. אני נולדתי שמיני במספר.

בילדות כיבדתי את ההורים שלי מאוד, אף פעם לא ביקשתי כסף, כי ידעתי שלא היה, וכשהיה העדפתי לתת את זה לאחים שלי, לאוכל, בגדים ושאר צורכיהם. בגיל שלוש עשרה עבדתי בפעם הראשונה, במפעל פלסטיק לייצור גלגלי הצלה לים.  זה היה בחופש הגדול, וכך חסכתי כסף, וקניתי לעצמי אופניים.

כמו כן בגיל שלוש עשרה  עליתי לתורה, וחגגתי את בר המצווה שלי עם המשפחה.

בשנת 1973 התחתנתי עם שרה אישתי, וכיום יש לנו ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות.  אני ושרה גרים כיום בעפולה, וכל הילדים כבר עזבו את הבית.

לבן הראשון קוראים אייל,

לבת השנייה קוראים אושרת,

לבן השלישי קוראים יוני, זה אבא שלי,

ולבת האחרונה קוראים מאי.

לכולם יש ילדים. מאי שהיא בת רק בת עשרים ושש, והיא עוד צעירה, "בעזרת השם יהיו לה ילדים" –  ציטוט מסבא שלי.

הזווית האישית

נועם – היה לי מאוד נעים, לשמוע את סיפור החיים של סבא שלי, ואני מאחל לו שיהיו לו חיים ארוכים וטובים.