מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני, נולדתי בישראל בבית חולים צריפין, בשנת 1951.

אבי, יוסף נולד בישראל. ואמי, אביבה נולדה בהונגריה. יש לי אחות גדולה – נטע, ואח קטן – מעיין.

הייתי הילדה הראשונה שנולדה במושב אביגדור, גדלתי ולמדתי במושב.

כאשר הייתי ילדה שיחקתי במגוון משחקים כגון: חמש קוביות, חבל, חישוק ובמחבואים. כמו כן, רכבתי על הפרדה שלנו, שקראו לה פרנסיס.

שירתי בחיל קשר, באל – עריש שבסיני, שם היו הרבה מכשירי קשר. החיילים היו מדווחים לי ואז הייתי מדווחת  למפקדים (אני הייתי מנהלת את השיח בין המפקד לחיילים).

כשהחיילים חזרו לבסיס הייתי מפנקת אותם בתה וופלים מצופים.

החתונה שלי התקיימה בשנת 1976,כשהייתי בת עשרים וחמש בחצר בית הורי במושב אביגדור.  יוסי בעלי ואני חגגנו  אחרי שבוע  מסיבת חתונה נוספת בקיבוץ להבות הבשן, בו יוסי התגורר.

למדתי פיזיותרפיה, ועבדתי כפיזיותרפיסטית באשקלון, בקריית שמונה ובבית-אבות בחיפה, ובעשרים שנה האחרונות, בקליניקה פרטית  מתחת לביתי בטבעון.

בני הבכור הוא שחר,  שנולד בלהבות הבשן בשנת 1978. הוא הקים משפחה עם יעל, ויש להם ארבעה ילדים.

בני השני הוא אורן שנולד בהרצליה בשנת 1981, הוא התחתן עם קים ויש להם שלושה ילדים.

לאחר מכן עברנו לארצות הברית שם נולדה הדס,  בניו גרזי בשנת 1986.

היום אני עוסקת ביצירות חמר באובניים, ואוהבת לקרוא ספרים, ולפעמים ביום שישי באים לישון אצלי הנכדים ואני מפנקת אותם.

אני מבלה את שעות הפנאי בעבודה באובניים, אני נפגשת עם חברות, ומבלה במטבח בבישולים ואפיה, דואגת לגינתי ואוספת קליפות של ירקות בשביל הקומפוסט . בנוסף, יש לי שיעור התעמלות פילטיס ואני מתרגלת יוגה כל יום.

אני ויוסי  מבלים הרבה ביחד בשיחות והרצאות. העיסוק האחרון שלנו סובב סביב היצירה בחומר. אני יוצרת כלים באובניים ויוסי עוזר לי לשים אותם בתנור, וביחד אנחנו מרכיבים גלזורות לכלים שלי. גלזורה היא הזיגוג שעושים מעל החמר (כמו צביעה), אני ויוסי מייצרים את הגלזורה ע"י ערבוב של חומרים כימיים (חלק רעילים), ונעזרים בספרים, כדי לייצר את את הגלזורה. לוקח זמן עד שמצליחים להגיע לגוון הרצוי.

סיפור על חפץ

לאימי היו זוג פמוטים שהיתה מדליקה בימי שישי, ונותנת נשיקה על הראש וברכה לכל אחד מהילדים. שאמי נפטרה, היה לי חשוב לקבל את זוג הפמוטים שלה, שקיבלה מההורים של אבי לחתונה.

הזווית האישית

איל – היה לנו כיף אני מרגיש שאני מכיר את סבתא שלי הרבה יותר טוב