מאגר סיפורי מורשת

אני, אלי, נולדתי ב-11.10.1949 וגדלתי בישראל. יש לי שישה אחים ואחיות. גדלתי בקיבוץ דבורה שבצפון הארץ ועזרתי בגידול החיות ובחקלאות.

התגייסתי לצה"ל בשנת 1966 לחיל השריון ונלחמתי במלחמות הבאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים. אני נלחמתי בחטיבה 7, התפקיד שלי בטנק היה מט"ק, מפקד טנק. כשפרצה מלחמת הכיפורים הציבו אותי ואת הצוות שלי בחזית נגד סוריה, אחרי כמה ימי לחימה בחזית העבירו אותנו לחזית נגד מצרים בחצי האי סיני. אחרי שעברנו את תעלת סואץ נלחמנו במצרים והגענו עד קהיר ואחרי זה ניצחנו במלחמה. המלחמה הייתה קשה וגם באה בהפתעה. הייתי בבית ושמעתי שפרצה מלחמה, נסעתי למקום שהטנקים שלנו היו מוצבים ונעו לכיוון עמדות הלחימה. התפקיד שלי היה מאוד מאתגר בצבא ונהנתי ממנו.

באזרחות, כשהשתחררתי מהצבא הייתי מורה לנהיגה ולאחר מכן עבדתי כנהג אוטובוס. הסעתי בחיי רופאים, תרופות וביצעתי גם כמה משלוחים של תרופות ברחבי הארץ. בנוסף, הסעתי לוחמים לבסיסים וגם קבוצות של ספורט. לאחר מכן עבדתי בחברת אוטובוסים פרטית והסעתי אנשים עד היום.

מכתב מרגש:

במהלך חיי קיבלתי מכתב, מכתב שהיה מיועד לכולם, למעשה, והופיע בעיתון. המכתב היה רשמי ולא ידוע מי כתב אותו. במכתב היה מצוין הסיפור, כיצד סייעתי לאישה בהריון עד שאמבולנס הגיע לעזור. המשכתי את חיי כרגיל ולא דיברתי עם האישה יותר. במכתב נכתב על סיוע בכביש ועל כך שיצא לעולם בן ובמזל טוב. אני נורא מתגעגע לחזור ולעזור לעוד אנשים אבל אני לצערי כבר לא בגיל המתאים לכך.

הזוית האישית

השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת שורשים בכיתה ז, בביה"ס מקיף י"א באשדוד.