מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בקהיר שבמצרים בשנת 1941 הילדה הבכורה למרדכי ורנה אשכנזי.

כאשר הייתי בת 9 אמא שלי נפטרה והשאירה אחריה בעל ושישה ילדים. אבי התחתן שוב לאחר שנתיים ונולדו לנו עוד 3 אחים.

החיים במצריים בשנים הראשונות היו בסדר, לא היו לנו בעיות עם הערבים שחיים שם. כמובן שלא היינו יוצאים לרחובות ומשחקים כמו שהיום ילדים משחקים בישראל. אפילו כאשר היינו הולכים לבית הספר הייתה לנו מטפלת שלוקחת אותנו ומחזירה אותנו מבית הספר.

היינו עוזרים לאמא ואבא בנקיונות של הבית והיינו בדרך כלל בבית ביחד ואת כל החגים היינו עושים ביחד עם כל המשפחה. זה לא היה כמו היום שיש הרבה חברים.

לאבא שלי הייתה עבודה טובה עסק מצליח מאוד והיינו מאוד אמידים. היו לנו שתי עוזרות בבית שהיו מבשלות, מנקות ועוזרות בכל מה שקשור לעבודות בבית. בכל חופש גדול היינו נוסעים כל המשפחה לבית נופש שהיה לאבא שלי באלכסנדריה וזו הייתה חוויה בלתי נשכחת.

כאשר נאצר עלה לשלטון התחילו הבעיות עם הערבים. התחילו להציק לנו, לזרוק עלינו אבנים ברחוב בדרך לבית הספר. רצו לקחת לאבא שלי את כל הכסף. בגלל שלאבא שלי הייתה אזרחות איטלקית הוא מיד הכין לכל הילדים את הדרכונים ולקח את כל הכסף שלו לישראל וכולם עלו ארצה.

הזוית האישית

עודד: היה לי כיף להיות עם סבתא שלי במפגשים והיה מעניין.

מלכה: עודד לימד אותי להשתמש במחשב ואני סיפרתי לו את סיפורי האישי והיה מאוד כיף.

אני וסבתא מלכה בתכנית הקשר הרב דורי